איך האינפלציה 2


שתף מאמר זה עם החברים שלך:

כמה מושגים של אינפלציה, מטבע ופיננסים ... (2 / 3)

קראו חלק 1

מילות מפתח: כסף, עלות, פרידמן, קיינס, נערי שיקגו, כספית, בנק מרכזי, ריבית ECB

פריט 1er: להילחם נגד אינפלציה? כן אבל איזו מהן?

Vous êtes vous déjà intéressé à savoir comment la Banque centrale ou nos gouvernements interprétaient « l’inflation » et la mesuraient ?

Si l’inflation se définit normalement comme une hausse durable du niveau général de tous les prix ( c’est-à-dire des prix de tout ce qui s’échange -s’achète et se vend- dans une économie ), dans les faits, les chiffres d’inflation communiqués en boucle dans les médias correspondent en fait à la « hausse des prix à la consommation ». C’est ainsi que tous les prix de tous les produits échangés ne sont pas pris en compte. Sont ainsi soigneusement exclus des calculs les prix de ce l’on appelle fort à propos « l’investissement ».

משקפים היטב שם: צרכן, מעצם הגדרתו, ערך לאבד לאורך זמן (אתה למכור בטח זול פה בעוד שנה במועד הרכישה), בעוד שההשקעה היא מעצם הגדרתה (או אמנה?) נועדה להתאים את ההפך. אבל למה? אני עונה עם בדיחה: מכיוון שבחלקם הם עשירים, הם חיוניים וחלקם פחות עשיר או עני (זכור: על פי הגדרתו, עושר הוא עניין יחסי).

בין הנוכחים ישקיעו (במערכת שכבר לא המתת חסד annuitants) עשיר יותר למי רק לאכול! זה היה להוכיחו.

Vous ne comprenez pas pourquoi les prix de l’immobilier flambent et que l’inflation officielle ne dépasse pas les fameux 2 %? Ne cherchez pas plus loin: le prix d’achat des logements ( neufs ou anciens ) n’est pas pris en compte dans l’inflation ! Normal, répondent les économistes, on considère que c’est de l’investissement! Or 55% des français sont « propriétaires » de leur logement ( en fait, souvent locataires de leur banquier qui leur a prêté l’argent! ). Du coup, et en douce, la part « Logement, eau, gaz, électricité » est réduite à la portion congrue dans le calcul de cette pseudo inflation.

אתה רוצה לדעת כמה גבוה הוא נלקח בחשבון? התשובה היא באתר של INSEE, לחץ כאן

כן, אם היית במקרה לבלות עבור הבית שלך, המים שלך, גז שלך וחשמל שלך, הכל ביחד, יותר 13,4% של סך כל ההוצאות שלך, אז ... אתה צריך להתחיל להקשיב דמויות אנוש האוזן ולאור שעות JT 20 האינפלציה. ובמיוחד לא להגיע למסקנות נחרצות מדי לגבי היקף ההעלאה האחרונה שלך!

Dans le numéro 2879 de Juillet 2005 de la très sérieuse revue Problèmes économiques, un article publié à l’origine dans The Economist s’intitulait sobrement « La mesure de l’inflation reste controversée ». Controversée est un faible mot! On y apprenait qu’une étude avait été réalisée aux Etats-Unis par un économiste de la banque HSBC, en affectant à l’immobilier une pondération de 30% de l’indice global des prix à la consommation (à comparer avec nos maigres 13,4 %). Résultat, l’inflation sautait à plus de 5,5% par an, soit plus de… deux fois le niveau d’inflation officiel à destination des foules. Soit une très légère différence! Bien entendu, je laisse imaginer ce que serait le chiffre de l’inflation si l’on y intégrait en outre le prix de tous les actifs fianciers, en particulier celui des actions et des produits de la sphère financière…

לקבלת פרשנות מצמצמת זו של אינפלציה (עם לי הון), שאינו כולל כל השקעה (או אמורה), הוא לא בלי השלכות. אל תכלול מחירי נכסים, אלא גם מחירי נכסים פיננסיים (מניות, השקעות שונות, מוצרים פיננסיים, ו ...) בכל פעם כאשר התחום הפיננסי הפך דומיננטי לא פגם: הוא קרן ! וכמובן קרן תמיכה של הקפיטליזם הפיננסי הנוכחי ... במילים אחרות: זה (כמעט) כל דבר!

מה גם נזכר מאמר של בעיות כלכליות שצוטטו לעיל:

« L’idée que les Banques Centrales devraient suivre l’évolution du prix des actifs ne date pas d’aujourd’hui. Dans un ouvrage intitulé « Le pouvoir d’achat de la monnaie », l’économiste américain Irving Fischer faisait valoir en…1911 que les responsables de la politique monétaire devraient arrêter un indice des prix basé sur un large panier de biens et services qui comprendraient également les valeurs financières et les biens immobiliers ».

לכן, לאחר שנים 95 1911, אנו בביישנות להזניק את השאלה לעשות מכולם שלא להתקרב בגלל השערה כזו, הקפיטליזם המודרני עדיין לא רוצה יותר כי יש כמעט המאה. המאבק שנקרא מפני אינפלציה המוטית מן האמצעי הנוכחי (המכוון) הוא תרמית אמיתית כי לא מעז לומר את שמה.

Comme le précise ensuite l’article, l’idée d’établir un tel indice des prix supposerait implicitement de la part d’une Banque Centrale ( réellement indépendante, y compris des marchés financiers et des milieux « investisseurs » ) que la hausse des prix de ces actifs, en créant de l’inflation, pourrait être « préjudiciable ». Or, cette inflation là ne semble pas trop déranger certains, même ceux qui s’auto-proclament indépendants des marchés financiers. Mais le sont-ils vraiment, culturellement et personnellement ? La supposée indépendance des cabinets d’audits financiers, comme Arthur Andersen, n’a pas résisté longtemps aux copinages et aux intérêts croisés, entre autres dans l’affaire ENRON…

כן, אבל לא ... כי יש אינפלצית אינפלציה, אדונים יקרים. כי הנדל"ן עולה לגן עדן או שז'אן פייר Gaillard נחנק מרוב שמחה משום% CAC 40 25 טיפס ב 2005, זה לא אינפלציה! ובכן, לא רע, לא כי אחד, זה טוב, אדוני טוב. אחד שעושה לא annuitants המתת חסד מה, ויש לכך סיבה טובה: זה יוצר את שכר הדירה!



הרע הוא זה אשר רואה את האנשים הפשוטים, שעשו את עליות אנקה וביקוש שכר כדי לשמור על כוח הקנייה. אחד זה רע, מה שאמר לך. אל תתעקשו, זה כל כך, וזה סוף סוף מבינה ...

2ieme נקודת שליטה של ​​כמות הכסף: אין לשים יותר מדי כסף למשק, כמו בכל זמנים ובכל המקומות, אינפלציה היא ממוצא מוניטרי.

זה בהחלט דברים מאוד מוזרים באזורים כמו קפדני כמדענים אמורים כי המדיניות הכלכלית ומוניטרית. קחו לדוגמה את ה- ECB. השיקה רשמית ב 1998, שקע היא מטרה (מלבד שליטת אינפלציה תחת% 2, בתנאים כפי שאנו מכירים) אבולוציה מתוכנת וקובע את כמות הכסף, כלומר, -dire כמות הכסף במחזור בגוש האירו, על פי הכללים של מילטון פרידמן: גדל היצע הכסף של ערך קבוע וצפוי, שווה ליעד האינפלציה בתוספת יעד הצמיחה. לפיכך נקבע המטרה של גידול בכמות הכסף (המכונה M3) של כ 4,5% בשנה (2 2% אינפלציה +% צמיחה 0,5% + לטווח תיקון).

ב 2005, לקח לי ללכת להעיף מבט (ובוודאי הוא כנראה רוצה כי כל זה לא פרסם מאוד ולא מובן בהתחלה, זה נכון) על הנתונים בתחום. ונחשו מה גילינו: ב 2005, כמות הכסף גדלה באירופה כמעט 8%.

מקרה בודד אתה אומר? ניי. כי מאז השקתו, לא משנה אני אומר לא טוב אחד בשנה, הבנק המרכזי של אירופה שנערכה היעד שלה של% 4,5! תמיד למעלה, ולא מעט.

Résultat : par rapport à la progression théorique visée en 1998, ce sont environ 20% d’euros « en trop » qui ont été créés et mis en circulation, soit près de 1000 milliards d’euros sur une masse monétaire totale d’environ 6000 milliards.

קראו חלק 3

קרא עוד

- באתר האינטרנט של המחבר
- מה למדד המחירים לצרכן?
- אתר הבנק המרכזי של אירופה


הערות פייסבוק

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *