אתנול מדור 2ième להמיר תאית לסוכרים


שתף מאמר זה עם החברים שלך:

דלג תאית מולקולות סוכר קטנות

צוות של מדענים מן מקס פחמן מחקר פלאנק (MPI-KoFo) Mülheim-on-the-הרוהר פיתחה שיטה חדשה יחסית בקלות לחתוך את תאית למרכיביו, סוכרים. זה יכול לפתוח את הדלת כדי לייצור חומר גלם ודלקים ביולוגיים מביומסה מעץ או פסולת צמח, ולכן אין תחרות עם מזון.



תאי, המולקולה האורגנית הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, הוא המרכיב העיקרי של תאי צמח. כמו כן, הוא בעיקר יציב, זה כבר קשה לדבוק התעשייה למרכיבים היסודיים שלה. כמות משמעותית של אנרגיה נותרת ללא שימוש, כמו גם.

רוברטו רינלדי, רגינה Palkovits ו Ferdi Schüth MPI-KoFo מסוגל עתה להתגבר על מכשול זה באמצעות זרז חומצה מוצק בסביבה יונית. התהליך המשמש גם כדי לאפשר חיתוך השרשרות התאיות הארוכות סלקטיבי לחתיכות קטנות, במרחב של כמה שעות או פחות. בנוסף, יתרון זה כמה תוצרי לוואי להתעורר, אשר מפחית את הסיכון לסיבוכים של עיבוד נוסף. הזרז ניתן יהיה להשיב ולעשות בהם שימוש חוזר בסוף התגובה.

Dans un premier temps, les chercheurs placent la molécule de cellulose dans une solution ionique. Il s’agit d’un sel, liquide à température ambiante, qui contient des éléments chargés positivement et négativement. « Cette étape rend les longues chaînes de cellulose accessibles pour les réactions chimiques suivantes, et la cellulose est ainsi attaquable par des catalyseurs solides », explique F. Schüth.

L’équipe du MPI-KoFo a entre-temps déterminé quelles propriétés un catalyseur devait posséder afin de cliver la cellulose. Le matériau doit être acide, c’est-à-dire pouvoir donner des protons H+. Il doit aussi disposer d’une grande surface et de pores de la bonne dimension, car la cellulose dissoute dans la solution ionique est très visqueuse, ce qui complique le transport des chaînes vers le catalyseur. « Nous avons découvert que la résine modifiée chimiquement est particulièrement bien adaptée au clivage des liaisons sucrées de la cellulose », poursuit Ferdi Schüth.

Grâce à un ajout d’eau, les chaînes de sucres ainsi raccourcies tombent au fond, de sorte qu’il est facile de les séparer de la solution. Les chercheurs filtrent alors la solution et récupèrent le catalyseur. « Afin de parvenir enfin aux plus petits éléments constitutifs de la cellulose, une étape supplémentaire est nécessaire via, par exemple, l’utilisation d’enzymes ». Celles-ci découpent les courtes chaînes en molécules de sucres isolées. Ce processus de « démontage » -de la cellulose aux molécules de glucose- est appelé dépolymérisation.

La nouvelle méthode permet, entre autres, de découper des composants végétaux très stables, comme la cellulose micro-cristalline, voire même du bois. « Nous pouvons ainsi dire que, grâce à cette méthode, le démontage du bois en sucres est possible », commente F. Schüth.

טיפול זה של תאית פותחת ערוצים רבים של יישומים. מולקולות הסוכר ובכך השיגו עלולות להיות כפופות להם תסיסה ואתנול ואז מייצר כמו דלק ביולוגי ללא מתחרים עם מזון. שרידי עץ או קש יכולים לשמש כחומר בסיס. יצירת התפתחות חשובה נשארת להתבצע לפני השימוש בשיטה זו בקנה מידה גדולה. פתרונות יוניים במיוחד מאוד יקרים, מצריכת השימוש שלה למעגל הייצור, ולכן הפיתוח של גישת מחזור.

Ferdi Schüth - מקס פלנק-Institut für Kohlenforschung, Mulheim an der Ruhr - טל: + 49 208 306 2373 - דוא"ל: schueth@mpi-muehlheim.mpg.de

מקור: BE גרמניה


הערות פייסבוק

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *