אחמד כתב:על גבי הטופס נראות כאן שלוש הטיות של ויכוח:
- קריאה לרחמים (או הרגשה), את הדילמה השקרית ואת טענת הסמכות ...
ביסודו של דבר, כיצד אנו יכולים להאמין שמוסד ישתמש בטכניקה מתוחכמת זו בקנה מידה מסיבי ללא מניעים נסתרים רווחיים?
זה לא התחתון, זה או זה של הכשל בשלב האחרון.
ראשית, "המניע הסמוי" הוא לגיטימי, זה נורמלי שכל חברה תבקש להתפרנס ממוצריה ושירותיה.
שנית, היא יכולה לחיות בה רק אם מוצריה עונים על צורך ולכן נותנים שירותים, אחרת הם לא יירכשו. האינטרס של חברה יכול לפיכך לענות על האינטרס של אנשים (זה המקרה הכללי).
שלישית, לדבר על "קריאה לרחמים" זו רק מניפולציה מצידך, והמטרה היא כמובן לתת דין וחשבון על אינטרס בגמ"ח שמתגלה כהומניטרי.
רביעית, אין "דילמה כוזבת" אלא חלופה מכיוון שלא הוצע פתרון אחר, הבחירה באורז זהוב היא חיונית.
לבסוף, "טיעון הסמכות" הוא מכובד, זה של מדענים במספר, כולל 100 אצילים, אך למרבה הצער הם משחקים את המשחק של כלכלה זו שאתה מקדיש את זמנך להאמין כל יכול ולהכפיש, אנחנו אז הבן את תגובתך לעמדתם.