מבט של "מומחה בתעשייה" על עליית מחירי הנפט במגזין "L'Usine Nouvelle" השבוע.
סיכום: צריכת הנפט העולמית ממשיכה לעלות. בשנת 2004 היא עלתה ב -3.2% בהשוואה לשנת 2003. עם הפופולריות של 4-4 מכוניות בעלות עקירה גדולה, התפתחות סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות, המגמה תואץ עוד יותר.
שתי שאלות חולשות על השוק:
- מהי כושר הייצור האמיתי של סעודיה, שיכול לשמש שסתום בטיחות במקרה של משבר?
- מה יהיו ההשלכות של מחסור הזדמנויות ההשקעה עבור הפקות בעלות נמוכה?
ערב הסעודית (שהייצור שלה הוא באחריותן של חברות לאומיות ממשלתיות בלבד) טענה תמיד שיש לה יכולת להגדיל במהירות (כמה שבועות או חודשים) את הייצור שלה במינימום השקעה שתושקע. אבל אמירות מרגיעות המופנות כלפי המערב אינן מספיקות עוד. שלושים שנה לא התגלו שדות ענק, המרבצים מזדקנים וטכניקות מיצוי מצאו את גבולותיהן. עם הגישה של מבחן האמת, ערב הסעודית הודתה זה עתה כי במציאות ייקח 2-3 שנים להגדיל את הייצור, במחיר השקעות ענקיות, בכמות לא מספקת וכנראה בנפט. איכות גרועה.
מקור דאגה שני: היעדר ההשקעה של "הגדולות". סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה בכ -6200 מיליארד דולר את ההשקעות שצריכות להתבצע ב -25 השנים הבאות כדי לקוות לענות על הביקוש. אז 180 מיליארד דולר בשנה, או 50 מיליארד דולר יותר ממה שעושות חברות הנפט עכשיו. יתר על כן, איש אינו יודע אם יוקוס (החברה הרוסית) תימלט מפשיטת רגל ותיקח איתה את כל פרויקטי התשתית שלה. הנטייה בקרב חברות הנפט היא אפוא לירידה, לרכוש בחזרה מניות ולא השקעות היפר-סיכון בעלות ראות נמוכה.
"השגשוג הנוכחי, נכון, אינו מוביל למאמצי פריון כואבים בחברות הנפט המערביות. עם זאת, כולם יודעים שהם אכלו את הלחם הלבן שלהם זמן רב. אזורי חקירה וייצור חדשים, בין אם זה קרקעית ים עמוקה מאוד או מזג אוויר קר מאוד [...] ידרוש השקעות ענקיות. אף אחד, כרגע, לא רוצה לקחת סיכונים עצומים "
מסקנה: מדאיגה מעט.