אכן על המנגינה הזו אדמה השיקה את הקמפיין האחרון שלה: שמירת אנרגיה. בואו נעשה את זה מהר!
אבל יש צורך בצעד קטן אחורה כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט שלי לגבי ארגון זה.
ב- 11 באוקטובר 2001 תמכתי בפרויקט סיום הלימודים שלי אודות תהליך הפנטון בפני כמעט 30 אנשים (עובדה יוצאת דופן לסיום פשוט של הגנת פרויקטים בלימודים) ב- ENSAIS. המסקנה של עבודה זו (שחלק גדול ממנה זמין באתר זה) הייתה שהיבטים מבטיחים רבים מצריכים מחקר נוסף, במיוחד מבחינת בקרת זיהום. ברור שלא ניתן היה לאשש הרבה טענותיו של מר פנטון (ועדיין אינן), אך היבטים רבים דרשו מחקר נוסף.
מחקר שברור שהייתי מוכן לעשות במהלך הארכת הקורס. אני זוכר, למידע, את זה ANVAR היה שותף לפרויקט אך לא יכול היה לתמוך בפרויקטים בודדים: חברה, מוסד ציבורי או עמותה נאלצו להגיש בקשה לסיוע. עם זאת, מאז שהייתי בוגר, אני כבר לא "שייך" ל- ENSAIS. לכן הייתי אדם פרטי ... לא זכאי למענק ANVAR.
כעבור שבוע פניתי לפיכך ל- ADEME לבקש מהם את הדרך שתמשיך, צירפתי אליהם את הסיכום (זמין גם באתר זה) של הפרויקט שלי. התגובה היחידה שקיבלתי, כעבור 4 חודשים, אני מפרט, הייתה אישור קבלה, אני מצטט: "קיבלנו את בקשתך ושלחנו אותה לשירות התחבורה. הם יצרו איתך קשר? "
התשובה הייתה כמובן לא, ולכן מיהרתי לענות על הודעת הדוא"ל הזו על ידי שאלתי אותם שוב מה לעשות כדי לפתח את הפרויקט הזה. אני עדיין מחכה לתשובה למייל זה! אירועים אלה מתוארכים מפברואר 2002, כל הדוא"ל נשמר לצורך הוכחת תום ליבי.
אני מצרף גם עותק של פקס שמוכיח כי ADEME מודע למחקר זה אך לא עשה שום דבר (שנוגע אלי) כדי לעזור להם, לפחות כנראה!
לסיכום, הייתי אומר: זה תלוי בך להחליט בעצמך. לא רציתי יותר מאשר להיות מסוגל לעבוד על המערכת הזו (והנגזרות שלה) כדי להבין אותה ולשפר אותה, אבל נראה שזה לא אפשרי במדינה הזו. כל זאת בצביעות קבועה ...
אז איפה חופש המחקר במדינה שלנו?