פריז, 16 בדצמבר 2004 (AFP) - המיקרו-לוויין של חברת CNES Parasol, אשר אמור להיות משוגר ביום שבת על ידי Ariane 5 עם שישה נוסעים אחרים, אמור לספק הבנה טובה יותר של ההשפעה על אקלים העננים והארוסולים, החלקיקים העדינים הללו המושעים באוויר.
במשך זמן רב נלקחו בחשבון רק גזי חממה כדי לחקור את תופעת ההתחממות הגלובלית, נזכר המרכז הלאומי לחקר החלל. אך מלבד אפקט החממה המתחמם, אירוסולים ועננים, על ידי מיגון קרינת השמש כמו שמשיה, נוטים להפך לקרר את מערכת כדור הארץ-אטמוספרה.
עבודות הדוגמנות הראו כי אירוסולים טבעיים (אפר וולקני או ריסוס ים), או אלו שנוצרו על ידי פעילות אנושית, ממלאים תפקיד מכריע בשינויי האקלים ואף מהווים, על פי האקדמיה למדעים, את " מקור האי-ודאות הגדול ביותר "בחקר האקלים.
כל השאלה היא לקבוע מה מתאים לכדור הארץ, באופן גלובלי אך גם על פי האזורים, התוצאה הסופית של התחרות המתקיימת בין אפקט שמשייה זו לבין אפקט החממה.
שמשייה (קיטוב ואניסוטרופיה של השתקפויות בראש האטמוספירה, יחד עם לווין תצפית הנושא לידר) אמורה לספק כמה תשובות. לוויין שני בגזרת Myriade שפותח על ידי CNES, הוא ימדוד אור מקוטב בכמה כיוונים, כדי לאפיין טוב יותר עננים וארוסולים, למעט לפי חתימתם הספקטרלית שנצפתה באופן קונבנציונאלי יותר.
לשם כך, המיקרו-לווין ישא מכשיר רדיומטר הדמיית פולדר בשדה גדול, שתוכנן בתרומת המעבדה לאופטיקה אטמוספרית בליל (CNRS-USTL).
המידע שנמסר יאפשר לציין את כמות וכמות התפלגות האירוסולים מעל האוקיאנוס וכן את מדד העכירות שלהם (תוכן של חומרים תלויים) מעל פני הקרקע. הם יתרמו גם לגילוי עננים, לקביעת השלב התרמודינמי שלהם, לגובהם ולהערכת השטף המשתקף בתחום השמש. תוערך גם תכולת אדי המים.
שמשייה, עם אורך חיים צפוי של שנתיים, נבנתה בפיקוח CNES. התפתחותה נשענה במידה רבה על אלה של תוכנית פולדר עבור מטען המטען, ועל דמטר, המיקרו-לוויין הראשון של CNES, עבור הפלטפורמה, במטרה להפחית עלויות וזמני עופרת.
האחריות המדעית למשימה מוטלת על המעבדה לאופטיקה אטמוספרית של CNRS (LOA, Lille).
השמשיה תוצב ביחס לווייני אקווה והילה (נאסא), קליפסו (נאסא / קנס), קלודסאט (נאסא / סוכנות החלל הקנדית) על מנת להשלים את האימון שנקרא "רכבת רכבת", תצפית חלל יוצאת דופן שתושלם ב 2008 על ידי לוויין אחר של נאס"א, אוקו.
מקור: AFP