הביוגרפיה של המשוואה E = mc 2 רחוקה מלהיות שלמה. ההמחשה המדהימה לכך בסרט התיעודי הבדיוני ששודר ארטה ביום ראשון, 16 באוקטובר (ביוגרפיה של משוואת E = mc2, מאת גארי ג'ונסטון) עשויה לחוות בקרוב פרק מרגש חדש.
במעבדה לאופטיקה יישומית (LOA), המשותף לבית הספר הלאומי לטכניקות מתקדמות (Ensta), לבית הספר הפוליטכני ול- CNRS, Palaiseau (Essonne), ג'רארד מורו מתקרב לרגע בו הוא יכול להוציא החוצה חומר מאקום ...
"הריקנות היא אם כל החומר", הוא אומר בצהלה מסוימת. במצב מושלם, "הוא מכיל כמות ענקית של חלקיקים לכל סמ"ק ... וכמה נוגדי חלקיקים". משם סכום אפס שמוביל להיעדר חומר לכאורה זה שאנו מכנים ... הוואקום. מה מאתגר את הגדרת המילון שעבורו, מאז המאה הארבע עשרה, האחרון הוא "מרחב שאינו תפוס על ידי חומר". זה היה ספירה ללא חומר אנטימטר וללא הנוסחה המפורסמת E = mc 3, שאותה הסיק אלברט איינשטיין מיחסיות מיוחדת לפני מאה שנה, בשנת 2.