בקרחונים של אנטארקטיקה: ממקור אטמוספרי ו אושיאניק למדי


שתף מאמר זה עם החברים שלך:

שני קטעים של הסקירה Paleoceanography, בעקבות 2003 פרסום אחר החל בטבע, קורסות התיאוריה המתקדמת ביותר נפוץ להסביר את היווצרות של מעטה הקרח של אנטארקטיקה שם 32 מיליון שנה. במשך עשרות שנים, האקלים חושב שההפרדה של אנטארקטיקה וקרקע האוסטרלי יש 35 מיליון שנים הדחיק זרמי ים חמים עד, גרימת קירור בראשית הצירים של קילומטרים אחדים מעטה הקרח המכסה היום הקוטב הדרומי. אבל ניתוח של דגימות שנלקחו ב 2000 בחוף של האי טסמניה (אשר היה בעבר גשר המחבר בין שתי היבשות) מציע תרחיש אחר.

En effet, les chercheurs de l’Université Purdue (Indiana) et de différents instituts américains et internationaux (Suède, Canada, Pays-Bas et Royaume Uni) ont retrouvé la trace, dans des sédiments datant de l’Eocène (entre -54 et -35 millions d’années environ), de fossiles de microorganismes associés aux eaux froides. Une découverte incompatible avec l’hypothèse d’un courant chaud empêchant la glaciation jusqu’à la rupture des continents. L’équipe note par ailleurs qu’il s’est écoulé deux millions d’années entre l’ouverture des eaux entre la Tasmanie et l’Antarctique et le rapide phénomène de glaciation (en quelques milliers d’années). Pour les scientifiques, l’explication la plus plausible à l’énigmatique tiédeur de cette région au cours de l’Eocène et son refroidissement ultérieur serait une baisse massive et assez subite des niveaux de dioxyde de carbone dans l’air. Les mêmes avaient déjà mis en avant cette théorie à la suite de l’analyse de fossiles trouvés à El Kef en Tunisie (travaux publiés au printemps 2004). Cette théorie, qui reste à confirmer, renforce les craintes liées au réchauffement climatique actuel ; elle implique en effet que des changements dans l’atmosphère peuvent avoir un impact important en une relative brève période géologique. 03/01/05

(תיאוריה חדשה של לכיפת הקרח באנטארטיקה)
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/articles/A43455-2005Jan2.html
http://web.ics.purdue.edu/~huberm/
http://news.uns.purdue.edu/html4ever/2004/041227.Huber.Antarctica.html


הערות פייסבוק

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *