pedrodelavega כתב:האם אתה מודע לכך שאתה מנסה לשוחח עם משוגע?
כן... אבל אתה חייב לתת להם הזדמנות...

pedrodelavega כתב:האם אתה מודע לכך שאתה מנסה לשוחח עם משוגע?
https://www.courrierinternational.com/a ... oir_226114דעה. יאסין אלחאג' סאלח: "לפקפק בכנותה של HTC בסוריה זו חובה"
הפעיל החילוני והאנטי-אסד הוותיק הזה מטיל ספק בהבטחות המתינות שהפגינו האדונים החדשים של המדינה. מה שצריך, הוא אומר, הוא ליצור תנועה פוליטית המגלמת את האידיאלים של המהפכה הסורית.
סוריה נמצאת תחת השפעתם של סלפים-ג'יהאדיסטים מאז 2013. במהלך שנות התקדמותם המטורפת, הם ביצעו פשעים נתעבים, והסיבה הראשונית להתקוממות הסורית [הדמוקרטיזציה של המדינה] נראתה אבודה סופית.
עם זאת, נראה שהאיסלאמיסטים של היום שונים מאותם איסלאמיסטים של אתמול שדגלו בשליטה מוחלטת. הם חזרו ארצה וכעת מניפים את דגל המהפכה הסורית אותה גינו עד כה. כעת הם מדברים על ההתקוממות [הפרו-דמוקרטית], בעוד שדימיונם הפוליטי היה מיושב עד כה על ידי האומה המוסלמית. הם מיתנו את שפתם ואת נוהגיהם למרות שעד אז הם היו הקיצוניים ביותר.
כל הקבוצות האיסלאמיסטיות הרשו לעצמן להתגבר על שיכרון קיצוני, שלא רק שלא היה תואם את הרעיונות של אזרחות, שוויון וזכויות אדם. זה היה גם שבירה מהאסלאם הסוני המסורתי, שנוטה לקבל [קהילות דתיות אחרות].
קבוצות זרות למהפכה הסורית
כיום, אותם איסלאמיסטים סורים מפגינים מתינות שנראית מתחברת מחדש למסורת הסוניזם הזו, על ידי קבלת הפלורליזם הדתי והתרבותי שהורש מהעבר. אבל זה לא אומר שהם מקבלים פלורליזם פוליטי.
השפעת הג'יהאדיזם הגיעה למלוא היקף עם דאעש, אשר ריסק בני אדם באזורים שבהם שלטה [מ-2014]. דאעש עשה את הסינתזה בין משטרים טוטליטריים המרגלים אחר פעולות האזרחים אפילו במרחב הפרטי, לבין רוח של כיבוש קולוניאלי מחליף - כמו מה שישראל עושה.
דאעש למעשה ייחס את הבתים שננטשו על ידי סורים נמלטים ללוחמים שלהם. הג'יהאדיסטים האלה, אלקטרונים חופשיים שהגיעו מכל מקום, שוחררו מכל מסגרת. לא היו מנהגים מקומיים ולא קשרים חברתיים כדי לקשר אותם ל"מוסלמים הפשוטים".
ארגון הטרור הזה לא הבחין בין חיילים לאזרחים, נודה בכל מקום, ללא הבחנה, וביים במיומנות את הוצאותיו להורג כדי למלוך באמצעות טרור. כמו משטר אסד, שגם הטיל אימה על האוכלוסייה עם הברבריות של המוכ'בארת [המודיעין הכללי] שלה.
האלקטרונים החופשיים של הג'יהאדיזם
דאעש לא הגיע מדינמיקה מהפכנית. אפילו לא העודפים שחוותה המהפכה מ-2012 במונחים של רדיקליזציה, מיליטריזציה, איסלאמיזציה ווידוי.
גבהת אלנצרה [הסניף הסורי לשעבר של אל-קאעידה, שממנו יצאה קבוצת חיית תחריר אלשאם, כעת בשלטון] לא הייתה באמת תוצר של המהפכה הסורית. היא הורכבה מג'יהאדיסטים שהגיעו מעיראק, וניצלו את המלחמה שניהל בשאר אל-אסד נגד המהפכה.
גם הוא הפגיש את האלקטרונים החופשיים של הג'יהאדיזם, שהגיעו כמעט מכל מקום. לטענתם עלינו להאשים את ההתקפות נגד אזרחים עלאוים [מיעוט מוסלמי משיאיזם טבלבר] בשנת 2013 באזור לטקיה, וכן את ההתקפה נגד הדרוזים [כת מוסלמית הטרודוקסית] במחוז אידליב ב. יוני 2015. ונראה ששוב הם אלו שבחודש שעבר הציתו עץ חג המולד ב אל-סוקיילביה [ליד חמה, ערב חג המולד].
אחמד אל-צ'רעא יישאר מנהיג סוריה בפועל לפחות עד ה-1 במרץ, וכך גם ממשלת המעבר שהוכרזה ב-10 בדצמבר. עם זאת, לוח הזמנים פחות מדויק לגבי המשך המעבר המדיני.
בסוף דצמבר הודיע ראש חיית תחריר אלשאם כי כל הפלגים החמושים, כולל קבוצתו, יתפרקו "בבוא העת" כדי להצטרף למשרד הביטחון. ארגון מחדש זה ילווה בוועידת דיאלוג לאומית המתמקדת בניסוח חוקה חדשה, הוא הוסיף, מבלי לציין את תאריך השקת הדיאלוג.
בראיון לערוץ הטלוויזיה הסעודי "אל-ערביה", העריך המאסטר החדש של סוריה כי ייקח עד שלוש שנים לנסח חוקה חדשה. ועד ארבע שנים לארגן את הבחירות החופשיות הראשונות במדינה, לאחר יותר מחצי מאה של שלטון דיקטטורי. עד אז, ממשלת מעבר המורחבת לשאר מרכיבי החברה צריכה, עקרונית, להמשיך להבטיח את המעבר. דואר בינלאומי
ג'בהת אלנצרה התפצלה אז עם דאעש כדי להתמקד מחדש בסוריה ולהתמתן, עד כדי לחימה בקבוצות ג'יהאדיות אחרות, קיצוניות יותר. היא גם ניתקה את קשריה עם אל-קאעידה, ושינתה את שמה לחיית תחריר אל-שאם (HTC). ולבסוף, הוא הרים את דגל המהפכה כדי לטעון מעתה [לא עוד ג'יהאדיזם בינלאומי], אלא את המהפכה הסורית.
באשר לג'יצ' אל-אסלאם, הוא לא הפסיק לתדלק את מלחמת האזרחים ולתקוף את תושבי דומה, עיירה ליד דמשק שהוא הפך למעוזו. בעוד האוכלוסייה שם כבר הייתה מצוררת ומופגזת מדי יום על ידי משטר אסד, ג'יח אל-אסלאם חתר לרצוח ועינויים בשם ההחלמה המוסרית.
הוא גם ביצע היעלמויות כפויות כמו במקרה של סמירה אל-חליל [אשתו של יאסין אל-חאג' סאלח, מחבר מאמר זה], רזאן זייטונה, ואאל חמאדה ונאזם חמדי. [כל הארבעה היו פעילי זכויות אדם במרכז לתיעוד הפרות בסוריה (VDC), לפני שנחטפו, ככל הנראה על ידי ג'יש אל-איסלאם, ב-2013, ללא זכר אליהם מאז.
אבל בואו נחזור לאלה שביססו את עצמם כמנהיגים החדשים של סוריה מאז לכידתם את דמשק ב-8 בדצמבר, כלומר חיית תחריר אל-שאם (HTC) בהדרכתו של אחמד אל-צ'ראא, כינוי אבו מוחמד אל-ג'ולאני.
ברור שאפשר לפקפק בכנות הבטחות המתינות שהם נותנים. זו אפילו חובה לפקפק בכך. נותרה העובדה ששיאו של הגל הסלפי-ג'יהאדיסטי כנראה מאחורינו, וכי מהמצב הפוליטי החדש, יהיו מתחים בתוך המחנה האיסלאמיסטי עצמו, בין הסביר למשוגע.
יתרה מכך, עלינו לצפות ש-HTC תבקש להקים מודל פוליטי הדומה למסורת האיסלאם הסוני, כלומר כוח "סולטאני" המעניק מרכזיות לאסלאם הסוני, אך לוקח בחשבון את המציאות הדתית של המדינה ומספק "הבטחות" לקבוצות דתיות ודתיות אחרות.
אבל, שוב, אם פלורליזם דתי נראה נרכש, הדבר אינו נכון לגבי פלורליזם פוליטי.
זה המקום שבו עלינו לפקפק בחוזק המתינות של HTC. כי במציאות זו רק פרגמטיות שבה האסלאמיסטים מראים שהם לוקחים בחשבון את המציאות. אין מה להפיח חיים במתינות הזו, שכן לא היה עימות אינטלקטואלי בנושא זה. רק ויכוח אמיץ יוכל לאפשר להגיב לערכי החירות והשוויון בעולם המודרני.
אגב
מי שמסתכן בהישארות מאחור הם אלו שאינם מתאימים לקטגוריות של הכוח החדש הזה, כלומר שמאלנים סורים, ליברלים, אתאיסטים, לא מאמינים.
נכון לעכשיו, אין מסגרת שמאפשרת להם להיות מיוצגים. דווקא יצירת מסגרת כזו אני עוסקת בה. היא תייצג את השער לפלורליזם פוליטי.
צורת המשטר הפוליטי בסוריה שלאחר אסד לא תוגדר רק על ידי הפרויקטים של המאסטרים החדשים, אלא גם על ידי היכולת של חלקים גדולים בחברה הסורית לארגן את כוחותיהם להשמיע את קולם ולהתבסס כשחקנים. מדיניות.
יאסין אל-חאג' סאלחיאסין אל-חאג' סאלח הוא אינטלקטואל, סופר ומתנגד פוליטי סורי. פעיל קומוניסטי לשעבר, הוא נכלא בין 1980 ל-1996 בתקופת שלטונו של חאפז אל-אסד. הוא נטל את המרד נגד בשאר אל-אסד ב-2011 וירד למחתרת. בדצמבר 2013 נחטפה אשתו ליד דמשק. הוא יצא לגלות בטורקיה ב-2014, ואז חזר לגרמניה ב-2017. בצרפת, חלק מכתביו היו נושא לאוסף, "השאלה הסורית" (Actes Sud, 2016). Courrier International פרסם באופן קבוע את הטקסטים שלו.סוריה: אין בחירות לארבע שנים?
אחמד אל-צ'רעא יישאר מנהיג סוריה בפועל לפחות עד ה-1 במרץ, וכך גם ממשלת המעבר שהוכרזה ב-10 בדצמבר. עם זאת, לוח הזמנים פחות מדויק לגבי המשך המעבר המדיני.
בסוף דצמבר הודיע ראש חיית תחריר אלשאם כי כל הפלגים החמושים, כולל קבוצתו, יתפרקו "בבוא העת" כדי להצטרף למשרד הביטחון. ארגון מחדש זה ילווה בוועידת דיאלוג לאומית המתמקדת בניסוח חוקה חדשה, הוא הוסיף, מבלי לציין את תאריך השקת הדיאלוג.
בראיון לערוץ הטלוויזיה הסעודי "אל-ערביה", העריך המאסטר החדש של סוריה כי ייקח עד שלוש שנים לנסח חוקה חדשה. ועד ארבע שנים לארגן את הבחירות החופשיות הראשונות במדינה, לאחר יותר מחצי מאה של שלטון דיקטטורי. עד אז, ממשלת מעבר המורחבת לשאר מרכיבי החברה צריכה, עקרונית, להמשיך להבטיח את המעבר.
חזרה ל "אסונות הומניטריים, טבעי, אקלים תעשייתי"
משתמשים הגולשים זה forum : אין משתמשים רשומים ואורחים 360