על ידי חלוקת המעצמות הגדולות, איראן מגיעה למטרתה

הקהילה הבינלאומית פועלת כאילו נתנה לעצמה את המילה להכפיש סופית את משטר אי-התפשטות הגרעין. נזכור את המשבר בצפון קוריאה ואת פרישתו מהסכם אי ההפצה (NPT) בשנת 2003, מבלי שמועצת הביטחון של האומות המאוחדות תעבור מחשש לווטו סיני. אמנם נראה כי הקהילה הבינלאומית לא למדה דבר מהמשבר הזה, אך הלקח לא אבד על כולם. איראן מכינה את הקרקע להמשך אותה דרך, למקרה שפיתוח תוכנית הגרעין שלה מאוימת על ידי מועצת הביטחון.

בנובמבר 2003 חשף הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (IAEA), בדו"ח מחריד, כי איראן ניהלה תוכנית חשאית להעשרת אורניום בצנטריפוגה במשך שמונה עשרה שנים, והסתירה מספר כמות ניכרת של מתקנים גרעיניים, פעילויות וחומרים המפרים את התחייבויותיה. מועצת הביטחון הייתה צריכה לתפוס עניין זה, כפי שנקבע בתקנון הסוכנות. זה לא היה מכמה סיבות. ראשית, מכיוון שמספר מדינות הצביעו על היעדר "הוכחה כי חומר גרעיני שלא הוכרז בעבר ופעילויות נקשרו לתוכנית נשק גרעיני", למרות שכולם מודעים לכך שאין לסוכנות האמצעים הדרושים כדי לספק הוכחה כזו לפני שיהיה מאוחר מדי.

קראו גם:  סעיף חדש: פסולת ביתית

קרא עוד

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *