במחקר היתכנות בן 15 חודשים במימון מועצת המחקר למדעי ההנדסה והפיזיקה (EPSRC) בהיקף של 24 פאונד (כ- 000 יורו), חוקרים מבית הספר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת בירמינגהם הראו כי 'חיידק ספציפי מייצר מימן כאשר הוא ניזון מפסולת מתוקה מאוד. הבדיקות נערכו עם פסולת של חברת הקונדיטוריה והמשקאות הבינלאומית קדברי שוופס, שממוקמת בבירמינגהם. שותף אחר, C-Tech Innovation, בוחן את כלכלת התהליך והראה כי טכנולוגיה זו עשויה לעניין בקנה מידה גדול יותר.
בבדיקה בכור הדגמה בנפח 5 ליטר, חיידקים אלה נוספו לתערובת של פסולת נוגט מדוללת וקרמל.
לאחר מכן החרקים צרכו את הסוכר, וייצרו מימן וחומצות אורגניות. סוג אחר של חיידקים מוחדר לכור שני במטרה להפוך את החומצות האורגניות למימן. לאחר מכן המימן מזין תא דלק לייצור חשמל (תגובה כימית בין מימן לחמצן באוויר). הפחמן הדו-חמצני שנוצר בכור הראשון נלכד ומופסק כדי לא להשתחרר לאטמוספרה.
פסולת הביומסה המתקבלת מוסרת, מערבבת עם פלדיום ומשמשת כזרזים בפרויקט מחקר אחר. פרויקט שני זה ממומן על ידי מועצת המחקר למדעי הביוטכנולוגיה והביולוגיה (BBSRC) ומטרתו לזהות מנגנונים שונים להסרת מזהמים כגון כרום וביפנילים פולי-כלוריים (PCB). הכורים הקטליטיים המשמשים בפרויקט מקביל זה דורשים גם מימן, ולכן הוא המסופק על ידי הפסולת מקונדיטוריה.
לכן תהליך זה נקי, חוסך באנרגיה ומאפשר לתעשיות קונדיטוריה לשחזר את הפסולת שלהן ולא להפקיד אותה במזבלות כפי שעושות כיום. תיאורטית יכולה לשמש את רוב חברות המזון באופן תיאורטי.
עם זאת, הבדיקות שבוצעו עם תמציות תפוחי אדמה לא היו סופיות.
פרופסור לין מקאסקי מאוניברסיטת ברמינגהם מאמינה כי ניתן לפתח את המערכת לתהליכי ייצור חשמל תעשייתי וטיפול בפסולת. צוות המחקר עוסק כיום בעבודות המשך במטרה להשיג מידע נוסף על הפוטנציאל הכללי של טכניקה זו עם פסולת "מתוקה" מגוונת יותר.
מקור: אדיט