צמיחה, תוצר וצריכה אנרגיה: מס אנרגית מודל כלכלי חדש?


שתף מאמר זה עם החברים שלך:

אנרגיה וצמיחה כלכלית: סיכום קצר! על ידי רמי Guillet. 3ieme ואת החלק האחרון של מס האנרגיה.

קראו חלק 2ere.

מסי הדלק

באופן מסורתי, עסקי הדלקים הוא ברכה עבור ממשלות המוצאות הכנסות תקציביות משמעותיות, ואוכל לשמש מנוף איסטרטגי על תמיכתם או אחר עבור להמשיך ולהגביל את פעילות מסוימת ...

מסי הדלקים בעולם (% מהעלות ליד המשאבה)

השוואת המיסוי על דלקים נפט בעולם

מיין יורד (מקור OECD / 2006)

למידע נוסף על דלקי מיסוי ורווחיות נפט בצרפת.

יוצא מן הכלל!

אבל בינתיים אנחנו עדיין באמנת שיקגו אשר לאחר מלחמת העולם השנייה לפתח מס נפט אסר הובלה אווירית (הוראה לעשות מדיטציה כאשר אתה מכיר את הצריכה של מטוסים לקילו עבר: פעמי 10 הרכבת!)
ענפים אחרים מושפעים גם החזרי מס, מחזוריים, וכו חלקית ... זהו למשל המקרה של דיג, חקלאות, מוניות ....
הוא גם פנה החזר מע"מ ליזום פיתוח של תחליפי שרשרת הייצור בפרט לנפט: שמן צמחי, אתנול ...
כעת אנו רואים שסוף פטור ממס שונים אלה ותמריצים פיסקליים יכול להיות מסוכן להישרדותו של Fillière אנרגיה (למשל גרמנית diester ו bioethanol)

L’enjeu de la taxe « carbone »

La taxe carbone (ou taxe CO2) est, dans son concept, et avec d’autres « écotaxes », une taxe destinée à couvrir les frais induits par les nuisances du CO2 et, dans le même temps, à favoriser les options pour les énergies alternatives renouvelables.
לפיכך, ההחלטה ליישם את מס פחמן היום הופכת להיות בעיה גלובלית במידה שהיא עלולה להיות השפעה על ההתפתחות של אפקט החממה אשר מראה כי כל ההשלכות, בהסתמך אחד מעל השני, יוצר שינוי אקלים האצה (בהרבה את התחזיות הפסימיות ביותר שנעשו על פיו שנתי 10!).
Pour le transport terrestre, on comprendra que la taxe carbone pourrait être « récoltée » aux différents passages douaniers et ainsi servir de régulateur aux échanges internationaux, donc au bout du compte, pourrait avoir un double impact : direct, écologique –sa première raison d’être- mais aussi social, avec ses répercussions indirectes sur les délocalisations et autres transports de marchandises…

הקוראים מתעניינים מס פחמן ייקרא את הדיון הזה.

צמיחה ואנרגיה: ההיבט הדינמי

L’évaluation des années de consommation « restantes » vue dans החלק 1ere נעשה על בסיס צריכת 2005. אבל אנחנו כבר לא יכולים להתעלם הופעתה של כוחות כלכליים חדשים (סין, הודו, ברזיל ...), עם צמיחה דו ספרתית במשך עשר שנים בכל הנוגע לסין (אם כי כיום תנאי המפתח במדינה הזאת כמו כל האחרים, את שאיפותיה הן שלמים!).

א) הגדל בצריכת הנפט באזורים שונים ובין 1965 2003 (מקור: BP).

צריכת שמן מגמות לפי אזור בעולם

צריכת שמן באזורים שונים ובין 1965 2003 (מקור: BP).

ב) התפלגות צריכת הנפט של סין.

התפתחות וההיסטוריה של צריכת הנפט בסין

צריכת הנפט של סין מאז 40 שנים (מקור: BP).

זה גדל בשנים 11 38!

מסקנה; ועכשיו ... מה עושים?

Bien sûr, vouloir faire mieux, inscrire notre démarche individuelle et collective dans le sens de ce que nous croyons être notre « mieux-être » perdurera : c’est un défi spécifique à l’intelligence, à la nature humaine !
Mais ne plus appuyer nos choix stratégiques sur l’existence de la manne des énergies fossiles gracieusement offerte par Dame Nature est devenu un impératif environnemental… qui nous contraint, dès aujourd’hui, à aller vers un autre modèle de développement (On pourra consulter l’article de Rémi Guillet « Plaidoyer pour une autre croissance » sur le site des éditions l’Harmattan).

Probablement contraint par les circonstances plus que par choix délibéré nous devrons de plus en plus produire l’énergie dont nous aurons besoin pour relever nos défis ou plus précisément nous devrons investir, construire, exploiter des infrastructures ayant à produire une énergie réputée « propre ». Ceci en lieu et place d’une énergie préexistante, longtemps offerte et à profusion.

Mais cette « conversion » ne sera pas gratuite au sens économique : une nouvelle « charge » figurera au bilan de nos activités…Pour les adeptes du profit, celui-ci sera -toutes choses égales par ailleurs- amoindri d’autant, la production de richesses capitalistiques réduite d’autant…

ככל הנראה, מרה זו תהיה פחות קלה לקבל את עובדה שזה יהיה לייצר צמיחה בתור פופולרי (מאוד?) מתונה לעומת מה נצפה בסוף המאה קודמת.

בעשותו כן, שאלות חדשות על הריבית הריאלית של סחר גלובלי על כל דבר (למשל על יוגורט שיוצא 9000 קילומטר לפני שהגיע הצלחות שלנו!) אופיע!
Cette conversion aura cependant son versant ensoleillé : compte tenu de ce que vont devenir les coûts du transport, beaucoup moins de délocalisation seront à craindre, les vertus de proximité entre production et consommation seront redorées ! « Manufacturer » une part importante de l’énergie dont nous aurons besoin devrait (normalement) constituer un nouveau et bienvenu gisement d’emplois !

Au final, la question qui nous semble aujourd’hui être la plus pertinente concerne les modalités du « passage » du modèle actuel au modèle suivant. Ce dernier devant intégrer la rareté là où il y avait abondance, donc beaucoup plus économe, en eau, en énergie, devant engendrer et répondre à des défis radicalement nouveaux.

Ce ne sera pas le fait de couper l’eau la durée du brossage des dents, l’extinction de tous les feux quand on dort qui suffiront : si c’est mieux que rien, nous craignons que ces « petits gestes » nous donnent bonne conscience et en cela l’endorme !



Les discours politiques nous enjoignent de rejoindre le business du « développement durable ». Mais il s’agit d’un business comme un autre dans la mesure où on y adjoint le même défi de rentabilité, de profitabilité, avec les mêmes difficultés à réussir…dans un contexte de mondialisation, de délocalisation, d’iniquité (que penser de panneaux solaires made in China et installés en Provence ?).

Plus généralement, les discours officiels sur le « changement climatique » restent plutôt rassurants (peuvent-ils être autres ?) Nous aurions encore 15 ans pour réagir dit-on ! Mais cela fait déjà au moins 10 ans qu’on le dit : c’est comme l’horizon qui avance comme nous marchons !

אז אנחנו צריכים לחכות 15 שנים לשקול כל שינויים מהותיים!
Non ! Il faut prendre le problème à bras le corps…et partout, dès aujourd’hui ! Donc trouver une formulation ou un encadrement aux enjeux économiques pour que le monde s’inscrive « naturellement » dans « l’après pétrole ». Pour être plus explicite, nous allons changer notre propre formulation pour déclarer qu’il nous faut désormais remplacer le « défi économique traditionnel » par un « défi sociétal », marquant ainsi notre volonté d’aller vers un modèle de développement plus humaniste, plus équitable, visant un meilleur partage dans l’espace et dans le temps, au sein d’une même génération, avec les générations suivantes, marquant notre volonté de respecter le patrimoine naturel.

Cela, redisons-le, dès maintenant ! Alors on ne peut que se tourner vers les responsables politiques qui doivent intervenir avec beaucoup de détermination, et ensemble, pour « changer le cap » dans l’urgence. La crise actuelle peut les y aider !

אם נגיב במהירות, ואנו נמנענו הכאוס הסביבתי החמור, ואנו שהיינו בי התבונה לשמור על חלק בוננזה דלק מאובנים זה לדורות הבאים ... וזה יהיה טוב בשבילם, כי אנחנו צריכים לדעת כי לשימושים מסוימים, בדלקים פוסיליים ושמן במיוחד אין למעשה כל תחליף מבחינה כלכלית עוד הרבה זמן!

ואז, אחרי לשאלה שהוצגה ג Bécaud (הכותרת של התפתחות אחרונה זו), אנו יכולים לעשות מדיטציה על פרשנויות שונות של הטקסט של ברסנס ג כשהוא שר ...

« Mourons pour des idées, d’accord, mais de mort lente…D’accord, mais de mort lente ! »

Puisque notre propos voulait être une « brève synthèse », alors on retiendra de ce texte – plus long qu’initialement pensé ! – qu’avec la matière énergétique fossile nous avons eu le meilleur, mais à vouloir trop jouer avec le feu… nous avons préparé le pire ! A nous de jouer différemment, dès maintenant et dans l’urgence, pour montrer notre capacité à mieux maîtriser la suite de notre saga avec l’énergie.

- ללמוד ולדון בפורומים: אנרגיה וסינתזה מהתמ"ג


הערות פייסבוק

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *