לפני הופעת האנטיביוטיקה השתמשו הרופאים בנגיפי פאג '"אוכלים חיידקים" כדי לרפא זיהומים. תחת הופעתם של נחת חלל, הם מהווים אלטרנטיבה מבטיחה לנוכח עמידות מיקרוביאלית.
הקהילה המדעית פה אחד: עד שנת 2050, עמידות לאנטיביוטיקה תגרום לתמותה גבוהה יותר בעולם מאשר לסרטן. במרוץ זה נגד הזמן בחיפוש אחר אלטרנטיבות, כל העיניים נשואות לעשייה טיפולית עתיקה: טיפול בפאגים. התגלה לפני יותר ממאה שנה על ידי המיקרוביולוג פליקס ד'הרל, והוא מורכב משימוש בקטריופאגים, או נגיפי פאג'ים, טורפים טבעיים של חיידקים שיש להם את היתרון בשימור המיקרוביוטה באמצעות פעולתם הספציפית. שימוש בפאג 'נגד מגיפה או דיזנטריה, טיפול בפאגים נפל לשכחה בשנות הארבעים עם הופעתם של אנטיביוטיקה רחבת טווח, המתאימה יותר לייצור בקנה מידה גדול. בארצות הגוש הסובייטי לשעבר, שנשלל מאנטיביוטיקה על ידי המערב במהלך המלחמה הקרה, הטיפול בפאגים ביסס את עצמו כתרופה בפני עצמה, במיוחד בגאורגיה. באירופה ובארצות הברית, דינמיקה מכוונת כעת לשילוב וירוסי הפאג מחדש בפרמקופואה הרשמית. אך האתגר הוא משמעותי: הפאזות הגאורגיות נשפטות כלא עומדות בסטנדרטים אירופאים ואמריקאים. זו שאלה של התחלה מאפס: החדרת בנקים פאגיים ספציפיים לכל זיהום וביצוע מחקרים קליניים.
תוצאות מבטיחות
ממכון אליאב בטביליסי, ג'ורג'יה, שם, בהנצחת מורשתו של פליקס ד'רל, מטופלים מכל רחבי העולם מטופלים מדי שנה בבית החולים קרוקס רוס בליון, העוסקים בבדיקות טיפול בפאג'ות עם תוצאות מבטיחות, כולל מחקרים. במכון רוקפלר בניו יורק, תיעוד זה בוחן את הפוטנציאל המרפא של נגיפי הפאג ', אך גם את האתגרים הטיפוליים והרגולטוריים שיאפשרו להם לטפל בזיהומים עמידים בפני פאג'ים.
סרט תיעודי מאת ז'אן קרפו (צרפת, 2019, 54 דקות)
זמין עד 19/05/2021