דף 1 סור 24

התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 11:07
נָקוּב סן-לא-סן
אני חונך נושא זה על התפתחות מערכות אמונה, כדי למנוע זיהום של נושאים אחרים ...

הנה מאמר בבלוג הומופבולוס על הופעתן של דתות ופילוסופיות מוסריות:

שאלת היום היא אפוא: מדוע פתאום, בסביבות 400 לפני הספירה, אנו רואים דתות דומות מתייצבות על משמעת עצמית והתנהגות מוסרית בשלושה אזורים בעולם רחוקים כמו עמק הגנגס, אזור הים התיכון וסין? מדוע נסענו מדתות שעד כה הניחו אלים שעלינו לחשוש מהם, אך שלא אמרו מה נכון ומה לא נכון לעשות לדתות המניחות את האלים המוסר.

מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הנוכחי Biology מציע השערה המבוססת על התיאוריה של תכונות היסטוריית החיים עליהן כבר דנו בבלוג זה. אנו יודעים שלעושר של אדם יש השפעה על המוטיבציות שלהם ועל "מערכות התגמול" שלהם. למישהו שחי בנוחות יש סיכוי גבוה יותר להציב יעדים ארוכי טווח, להתרחק מאסטרטגיות מהירות "מהירות" (להשיג משאבים במהירות, להתרבות במהירות ...) ולפנות ל אסטרטגיה "איטית יותר" הכוללת התנהגויות שיתופיות יותר, לטווח ארוך, העדפה שליטה עצמית על אימפולסיביות. המחקר מראה בדיוק שבמהלך התקופה הצירית, לכידת האנרגיה בשלושת האזורים הנזכרים לעיל (עמק הגנגס, סין ומזרח הים התיכון) גדלה באופן דרמטי, ועולה על 20 קק"ל ליום / אף אחד, ואילו חברות הציידים-לקטים המסורתיים אינם עולים על 000 קק"ל והחברות הארכאיות הגדולות כמו מצרים או כובע השומרים הם 4000 קק"ל.

תמונה
התפתחות לכידת אנרגיה באזורים שונים בעולם בתקופה הצירית
http://homofabulus.com/pourquoi-les-dieux-sont-devenus-moraux-tous-en-meme-temps/

נ.ב .: אני לא יכול למצוא גרף המתפתח בכמות האנרגיה שמתפזרת לפי סוג החברה מאז התקופה הפרהיסטורית (אם נשמה צדקה שומעת אותי!), מכיוון שנראה שיש קשר ברור בין רמת האנרגיה המפוזרת ומערכת האמונה.
בתקופה הטרום-מודרנית, החוקרים נוטים להסביר במונחים של צריכת קלוריות, אך אם נקודה זו מעניינת היא לא מאפשרת לקשר די הצורך רמת מורכבות של חברה וקטגוריה דתית (מונותאיזם סוג, פוליתיזם וכו ').

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 11:18
נָקוּב thibr
שאלה קטנה
על ידי לכידת אנרגיה, עלינו להבין אנרגיה המוקדשת לעובדה הדתית על ידי החברה המדוברת?

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 12:09
נָקוּב phil12
שלום,

כיוון שהנושא יוביל למירוץ עכברים בסגנון

הדיון נסגר במצב קידום הידע שלנו!

חבל שאתה לא תוכל לאכול וואט ולהשתכר, אבל עדיף לכוכב הלכת!

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 12:21
נָקוּב סן-לא-סן
תיבר כתב:שאלה קטנה
על ידי לכידת אנרגיה, עלינו להבין אנרגיה המוקדשת לעובדה הדתית על ידי החברה המדוברת?


לא, זו פשוט צריכת הקלוריות ליחיד / יום.

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 12:31
נָקוּב סן-לא-סן
phil12 כתב:שלום,

מנקודת מבט מדעית גרידא הוא קיים מכיוון שהמדע טרם הצליח להדגים באמצעות הדגמה מתמטית או ניסוי לשחזור, שהוא לא קיים ./


אלוהים הוא מושג, כולם חופשיים להאמין או לא, זה עניין של אמונה.
בהגדרה, מחקר מדעי לא יכול לקבוע את קיומו / אי קיומו של האל מכיוון שהוא אמור לברוח מהמתודולוגיה המדעית.
מצד שני, חקר מערכות האמונה מראה בצורה ברורה מאוד שדתות, מיתוסים ואידיאולוגיות אחרות (זה חל גם על הליברליזם הכלכלי) מתואמים עם מבנה החברה, ולכן על ידי פיזורו באנרגיה ... אשר מאפשר לקבל אלמנטים של תשובה בשאלה "האלוקית", כלומר תוצאה ולא סיבה לשינויים סביבתיים.
זה לא מאוד מסובך לדמיין שהייצוג של עולמו של בן אנוש מהתקופה הניאוליתית אינו זהה לזה של מסגרת הפועלת כיום בהגנה.

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 12:40
נָקוּב phil12
> מעצם הגדרתו המחקר המדעי אינו יכול לקבוע את קיומו / אי קיומו של אל מכיוון שזו אמורה לברוח ממתודולוגיה מדעית.

אז בהגדרה בתחומים מסוימים יש למדע גבולות מתודולוגיים אשר הופכים אותו ל CQFD מיושן!
חבל לכמה מהגורמים המשותפים שלנו שרק שופטים על פי זה!

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 12:53
נָקוּב GuyGadebois
מי שאומר יותר עושר (מעולם לא מופץ בצורה שוויונית), אומר יותר אי-שוויון, שאומר יותר אי-שוויון אומר יותר מתחים חברתיים. לכן יש צורך למצוא "מערכת מוסרית" (גם אם מוסר זה נמצא בכמה מהירויות ולכן הופך לא מוסרי) השולט על ההמונים. המצאת "ישות עליונה" אימננטית המזמינה את האדם הופכת למלאכה העובדת על תגמול שלאחר המוות ההיפותטי (והפחד שלא לקבלו) ומאפשרת להמון שהאמינו (צייתנים, בכפוף דוֹגמָה). זו השערה.

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 13:01
נָקוּב GuyGadebois
phil12 כתב:> מעצם הגדרתו המחקר המדעי אינו יכול לקבוע את קיומו / אי קיומו של אל מכיוון שזו אמורה לברוח ממתודולוגיה מדעית.

אז בהגדרה בתחומים מסוימים יש למדע גבולות מתודולוגיים אשר הופכים אותו ל CQFD מיושן! <<< ובכן לא, אני לא רואה איך המדע יכול לאשר או להכחיש פנטזיה טהורה, מבנה נפשי אנושי ...
חבל לכמה מהגורמים המשותפים שלנו שרק שופטים על פי זה! <<< אם מכוונים אותי, דעו שיש לי רוחניות היפר-אקטיבית מגיל 7 שנים בערך. מכאן ואילך מעולם לא הייתי זקוק לדת. בנוסף אני לא מקדיש פולחן למדע.

QED? מה הראית?

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 13:47
נָקוּב סן-לא-סן
GuyGadebois כתב:<<< ובכן לא, אני לא רואה איך המדע יכול לאשר או להכחיש פנטזיה טהורה, מבנה נפשי אנושי ...


מה שאנחנו רואים הוא שרעיון האל מתפתח לאורך זמן על פי סכמה די פשוטה:ככל שמידת המורכבות (ולכן האנרגיה המפוזרת) של החברה האנושית עולה, כך גדל מספר האלוהויות המוערך.
החברה האנושית הראשונה הייתה אנימיסטיםואז הגיע הופעתו של פּוֹלִיתֵאִיזם בעקבות עליית הציוויליזציה, אז זו הייתה (אם בכלל) עלייתו של Monolatry(1), ולבסוף המונותיאיזם, העידן הטכנולוגי-תעשייתי שנשלט על ידי אתאיזם מבני (2).


1)Monolatry: תורת דתית, צורה של פוליתאיזם, המכירה בקיומם של כמה אלים אך מכבדת את אחד מהם רצוי, אפילו עד להדרת האחרים.
2)אתאיזם מבני: אתאיזם הנגרם על ידי המבנה החברתי, כדי להבדיל מהאתאיזם הפילוסופי.
יש להבין שמדובר בחברה שהיא אתאיסטית ולאו דווקא תת האלמנטים שלה (אנושיים), אולם על ידי משוב אנו מציינים כי מספר המאמינים הראוי לשם יורד זה מאה שנים במדינות מתועשות.
תמונה
תמונה

Re: התפתחות מערכות מחשבה, מיתוסים ואמונות בהיסטוריה.

פרסם: 02/11/19, 14:14
נָקוּב תניק
אולם על ידי פעולה רטרו נציין כי מספר המאמינים הראויים לשם יורד זה מאה שנים במדינות מתועשות
אני חושב שעלינו להבחין בין אמונה, אפילו לא דתית, לבין פרקטיקה.
אנו יכולים מאוד להאמין בצורך להפחית את טביעת הרגל הפחמית שלנו, זו אמונה ולמעשה להתרחק ממנה משום שהאמצעים המוצעים אינם מתאימים, לטענת יחידים. אתר זה מציג בקלות את כל ההבדלים הנוגעים לאקולוגיה למשל.
נקודה נוספת! הרעיון של האל הוא פחות מושג (שיש להגדיר אותו אז על פי הקריטריונים התרבותיים שלנו) ותנוחה שאינה חייבת לעשות זאת. למשל המושג חיים לאחר המוות על סמך אילו קריטריונים, ותנוחה שאינה דורשת שום צורה של מושג. יש או אין, וזה לא יכול להגות אוונגרד זה.