התחממות כדור הארץ: רק בועה של אוויר חם?
מעשה 1: אין עוד עונות, גברתי הטובה!
לפני ארבעים שנה, שני עשורים של אקלים קריר במקצת עוררו דאגה בקרב החקלאים, ואז בשאר העולם. ב -26 וב -27 בדצמבר 1968, בדאלאס, התקיים סימפוזיון האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) שכותרתו "ההשפעות הגלובליות של זיהום סביבתי". זיהום הוא אשם בוטה לאומללות התקופות, מצד אחד משום שאיש אינו אוהב זיהום, ומצד שני מכיוון שתרבות הנגד, הממריאה בזמנה, מלווה בתחושה של דחייה של הציוויליזציה הטכנית. אנו מעוניינים בהשפעות רחבות היקף על האטמוספירה, בין אם באמצעות הזרקת אירוסולים שיגבירו את האלבדו, ייצור CO2 או גזים אחרים העלולים לגרום לאפקט חממה, או לגרום דילול שכבת האוזון (שכבת הסטרטוספירה בעלת ריכוז של פחות מעשר מולקולות של O3 למיליון מולקולות של גזים אחרים באוויר, שעובים מופחת ללחץ של אדמה, משתנה בין 2 ל -5 מילימטרים בהתאם לרוחב, זמן השנה ופעילות השמש).
בעוד מאמר תמציתי זה של "ניוזוויק", "עולם הקירור", שהופיע זמן קצר כשהגיע חשש זה לשיאו, הקונצנזוס המדעי היה ברור: כוכב הלכת היה בדרך לעידן קרח חדש ובא, ובשנים הקרובות, הכל הוביל לאמונה כי התקררות עולמית זו תוביל לרעב עולמי, בעקבות טורנדואים אלימים, בצורת, שיטפונות, תקופות קור ממושכות, עיכובים במונסונים ... ואפילו עלייה בטמפרטורות המקומיות!
במקור התחזיות האפוקליפטיות הללו: מדענים שהסתמכו על טיפול סטטיסטי במדידות הטמפרטורה שנעשו על ידי מערך תחנות מזג אוויר יבשות המופצות בחצי הכדור הצפוני. לא חסרים ניסיונות ל"הסברים "(למען האמת, אנחנו מעדיפים לדבר על ניסיונות לקשר בין פעילות אנושית לבין עקומת הטמפרטורה הזו), אנו מחליטים על אלבדו בגלל חלקיקי זיהום באטמוספרה. , המשקף את קרינת השמש בחזרה לחלל לפני שהספיק לחמם את כדור הארץ.
חוסר מזל, מסוף שנות השבעים הקיצים כבר לא כל כך קרים (אנו זוכרים בין היתר את גל החום של 1970), ובתחילת שנות השמונים אנו שוכחים מטבע הדברים את עסק הקירור הזה. .
בעקבות: http://www.zetetique.org/rechauffement_climatique.html