Oulàh ... Mwouais!
שימו לב לא לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה ... תירו באמבולנס, זה טוב, זה כבר נעשה חחח
אני בדעה שההתקדמות של הולנד איטית למדי, היא מאוד בשלב עם המערכת הליברלית, אבל הם לא אפסים.
אני חושב שהוא מפסיד את הדייט שלו עם ההיסטוריה בניסיון לאמץ תפקיד שופט, אבל חוץ מזה הוא כנראה בחור טוב בהשוואה לזה היוצא (אם בכלל) אנחנו יכולים להשוות ביניהם, חחחחח). אבל כרגע, מה שאנחנו יכולים להאשים אותו - וזה לא כל כך נוכח המצב הכלכלי האמיתי - לכן זה לא הרבה, ולא הייתי רוצה להיות במקומו!
ראשית, זה לא מס חדש, זה היה מס שנרקם על ידי הימין! אז השרשור הזה - שבוודאי מתחיל מההרגשה הטובה לראות דברים קורים - הוא למעשה תהליך של כוונה (לא רצוני או לא). מכיוון שכולם יודעים שכשמדובר במיסים חדשים, הם לא יכולים להיות מיושמים לכל היותר מזה חצי שנה ... זה חייב לעבור דרך הספא המחוקק ....
כדי להעפיל מעט, זה מה שניקולא חולוט אומר:
בבלוג של ניקולה חולוט, נשיא קרן ניקולה חולוט לטבע ואנושות ולוק למפייר, מנכ"ל אוקספאם צרפת בעיתון לה מונד, בתאריך 01.08.2012/13/50 בשעה XNUMX:XNUMX נכתב:הכנסות ממס מעסקאות פיננסיות חייבות לזרום חזרה להתפתחות
ב -1 באוגוסט המס על עסקאות פיננסיות, הצביעו על ידי הימין ושיעורם הוכפל על ידי השמאל, נכנס לתוקף. על פי ההערכות, היא אמורה להכניס כמעט 1,6 מיליארד יורו בשנה, או 0,4% מתקציב צרפת. רק ירידה בתקציב המדינה, המשמעות הסמלית של צעד זה חזקה מאוד בתקופה זו של מהומה תקציבית. אבל המכשיר הזה הוא רק טעם מקדים למה שיכול להיות מס אמיתי על עסקאות ברמה של צרפת, ובתקווה, אירופית. זה רק מגרד את פני השטח של מערכת מיסים בינלאומית שנותרה להיפתח ותצטרך לכסות נושאים אחרים כמו מיסוי פחמן. המס הצרפתי, המוטל בפטורים, אינו משפיע על אף עודף האוצר, אך אינו משפיע על אף אחת מהפעילויות הספקולטיביות ביותר, כגון נגזרים. לכן זה יניב שמונה פעמים פחות ממה שאפשר.
ממשלות אירופה, בראשות צרפת, מודות בחולשה זו. פרנסואה הולנד הבטיח לא לעצור שם: שינוי הקנה המידה, לדבריו, יתרחש, עם מס אירופי "אמיתי" על עסקאות פיננסיות. למעשה, בפסגה האירופית האחרונה התחייבה קואליציה של מדינות חלוצות, כולל צרפת וגרמניה, לעשות זאת עד סוף 2012. לבסוף, נתפתה לומר! לאחר עשרות שנים של מאבקים עזים סביב מס טובין ואז עם הרעיון של "מס רובין הוד", שנועד לממן את המאבק בעוני, מחלות, התפתחות לקויה ושינויי אקלים, בשנה שעברה על סדר היום של G20 על ידי צרפת.
בתקופת משבר זו, המס הצרפתי החדש הוא אפוא יותר מסמל, זהו מבחן העוסק בעתיד הן באמינות עמדותיה הבינלאומיות של הממשלה והן בתגובתנו הקולקטיבית לאתגרי כדור הארץ. כי צרפת לא נמצאת על הפרצוף הראשון שלה. כבר ניקולא סרקוזי, בכך שהקצה את המשאבים הדלים מדי של מס זה לקליטת החוב הצרפתי, ויתר על ההתחייבות שהתחייב ב- G20 בקאן. מאז, גם פרנסואה הולנד והממשלה, מול אותה התנגדות מצד ברסי, שומרים על עמימות בנושא שיש לפתור. כמובן שהנשיא אמר בריו כי "חלק גדול" מהמס על עסקאות אמור להועיל לפיתוח. עם זאת, שום דבר לא נראה בטוח: על פי לורן פאביוס, הממשלה הייתה מתכננת להקצות רק 10% מהכנסות המס הצרפתיות לפיתוח. נתון כזה יהיה נסיגה בלתי מקובלת. מכיוון שצרפת היא אחת מאלה, עם קונצנזוס מדהים מימין לשמאל מהספקטרום הפוליטי, שלפחות בנאומים, כל הזמן מזכירים לעולם את מחויבויותיה לסולידריות. צרפת היא אחת המדינות הדוגלות ביעד של 0,7% מההכנסה הלאומית ברוטו המיועדת לסיוע רשמי בפיתוח; היא תמכה במידה רבה בקופנהגן בהתחייבות להקדיש 100 מיליארד דולר עד שנת 2020 למאבק בשינויי האקלים. כיום אף אחת מההתחייבויות הללו לא מתקיימת.
הצרכים ניכרים. אחד מכל שישה אנשים חי מתחת לקו העוני, אחד מכל שבעה רעב. שינויי אקלים מחשיכים את התמונה הזו: עבור אנשים במדינות מתפתחות, שינויי אקלים אינם ניבוי, אלא מציאות שבה הפגיעים ביותר הם האחראים הכי פחות. אם אירוע אקלימי קיצוני גורם בממוצע ל- 23 מקרי מוות במדינה עשירה, במדינות הפחות מפותחות, המספר הוא 1. גם לנוכח התפרצויות הטבע, עוול העוני מחלק את האנושות!
אם המטרה להכיל את הגירעונות שלנו היא ראויה להערכה, הכרחית, אסור לנו לבחור בין שני חובות: שהיו חוזים עם שחקנים פיננסיים שמשערים כעת על פשיטת הרגל של היורו, וזה שצברנו איתו מאות שנים. מדינות הדרום, על ידי גזל המשאבים שלהן, תוך התעלמות מהמגפות החמורות המכות בהן וגורמות לשינויי אקלים מהם סובלים העניים ביותר.
כמובן שלא למיקרו-מס נכנס לתוקף מדינתנו לעמוד באתגרים אלה בלבד. אך אם כבר על ידי זיהוי ההוצאה הנוספת שתממן לתרום לה, אנו מוכיחים כי ניתן וצריך, במיוחד בעתות משבר, לא לוותר על שאיפה זו, ייעשה צעד ניכר. פעולה אחרת תביא ליצירת תקדים מסוכן, אשר השלכותיו, למרבה הצער, על מימון העדיפויות האמיתיות של ההתפתחות האנושית ושל האקלים, אשר רק יוקרבו בסכנתנו.
אם אנו מנמקים על פי הפרדיגמה הרווחת: כל עוד מיסים כאלה אינם גלובאליים (לפחות עליהם להיות מיושמים לפחות בסדר גודל של אירופה), הם רק ישמשו להרס את התחרותיות של המדינות החלות עליהם. ...
וגם לא הייתי רוצה שנגיע ליעד הלא נכון. המלחמה הכלכלית העולמית המתרחשת לנגד עינינו היא זו שפתחה האמריקנים נגד העולם כולו ... ובעיקר אירופה.
אני אומר שמי שלא יודע מאיפה הטילים !!!
(
זו מטאפורה אה, אבל בקושי ...)