BEABA כתבה:שלום,
אני מתגייר צעיר לאקונולוגיה .....
1) לא ממש הבנתי מדוע הקומפוסט המומלץ כל כך בספרות הירקות אינו "הדשן האידיאלי".
1) חבל לצמצם את כניסת החומר האורגני לשאלת דשן. השגיאה, היא שם!
אני מצפה משכבת חציר למכלול שלם של דברים, אותם ניתן לקבץ לארבע "קבוצות":
א) למנוע אור ולכן נביטת עשבים שנתיים: אין צורך לעדר / לעשב
ב) להגן על האדמה מפני תוקפנות (גשם, רוח, שמש): האדמה נשארת רופפת, היא שומרת על מים ...
ג) להאכיל את כל האורגניזמים החיים באדמה, שכמונו זקוקים לחומרים אורגניים מלאי אנרגיה: תולעי אדמה, קפיצות, איוליות, כינים, חיידקים, פטריות ורבים אחרים. אורגניזמים אלה מוזנים היטב, "משחררים" את האדמה, שהופכת "רופפת" בפני עצמה. הם מערבבים את זה. הם מערבבים חומרים הומיים ואלמנטים מינרליים וכו '... וכפי שראינו זה עתה, השכבה מגנה ...
ד) פירוק חומר אורגני, בעודו אורגניזמים מזינים (מכיוון ש"פירוק "הוא רק מילה רעה לומר שאורגניזמים ניזונים!), ייתן מצד אחד יסודות מינרליים (לכן משחק אותו תפקיד כמו "דשן") ומצד שני חומרים הומיים, שישפרו את האדמה בטווח הארוך ...
אז הקומפוסט רק עושה את d) ...
הפירוק נעשה בערימות. האנרגיה הלכה לחום. אפקט ה"משפר "מצטמצם מאוד. זה בעצם דשן אורגני איטי, המספק גם כמה חומרים הומיים.
אורגניזמי האדמה (למעט כמה חיידקים המטפלים בפירוק הסופי) נותרים רעבים בכל חלקה האדמה המעובדת. רק ברמת הערימה הם מוזנים היטב. אבל שם, אנחנו לא מטפחים.
אז זה לא רע. זה פשוט בזבוז גדול של מה שאתה יכול לעשות עם זה על ידי חלוקת אותה ביומסה על פני כל שטח האדמה!
אם אנחנו רוצים "להתעצל", ולכן לעשות מינימום, על הארגונים לעשות כמה שיותר. אז תאכילו אותם!