תולעי אדמה ... איך זה?
פרסם: 13/09/16, 14:58
שלום,
אני פותח את הנושא החדש הזה בנפרד כדי לא להוסיף עוד נושאים הקשורים ל"גן העצלן "של די, כבר פעיל מאוד ועשיר בתגובות.
להלן העובדות:
הקיץ התקנתי מערכות השקיה אוטומטיות על 2 נכסים גדולים בבוש דו רון (קומונה של אקס en Pce). הבתים נבנו זה עתה והאדמה בגינה הייתה לא רק חרסית מאוד (אדמה שסופקה על ידי משאיות גדולות), אלא גם נדחסה כמו בטון בגלל הבצורת וציוד הבנייה שגרם לעבודות האדמה וארוז בכבדות. האדמה: צמחי הבר הנדירים שהצליחו לגדל היו רעועים וכמעט צלויים, והקרקע כה קשה עד שאפילו על ידי הקשה באלימות במנקה, הנקודה לא נכנסה לאדמה.
באזורים מסוימים היינו צריכים לעשות את זה כמה פעמים עם פרוסה גדולה בעלת הנעה עצמית כדי להצליח לייצר את השוחות בקושי 20 ס"מ עבור צינורות הגן (שיני הלהב של המבצע לא הגיעו תיכנס לאדמה!).
הייתי מאוד סקפטי לגבי התוצאה (גידול צמחים, עשב, באדמת החימר הזו), ואילו הגנן שדאג לשתילת המקום היה בטוח. בזמן שהתקנתי את מערכת הממטרה, גנן חרש בעומק של 15 עד 20 ס"מ בעזרת מיקרו-טרקטור. היה עליו לגהץ את הטרקטור מספר פעמים באזורים קשים מאוד.
לאחר ההשקיה הייתה פעילה, הגנן זרע מדשאה סטנדרטית עם דשן, ותכנתי, על פי המלצות הגנן, 4 השקיות של 10 דקות ביום: מדשאה ירוקה מאוד גדלה בפחות מ שבוע!
בהחלט, עם מים הכל צומח, אבל הבנתי על ידי ביצוע כמה שינויים בממטרות שבמשך כמה ימים כבר היו שם הרבה תולעי אדמה! ... למרות האיכות של כדור הארץ הזה מה שנראה לי לא מאוד ניתן לעיבוד, חרס וכל כך קשה.
סביר להניח שכל תולעי האדמה האלה מצאו מקלט בעומק של יותר מ- 50 ס"מ מתחת לקרום החימר הזה ולחום הקיץ החזק, ועלו כשהאדמה נחרשה ואז הושקה, אבל אני עדיין מאוד מופתע לראות את המהירות שבה החיים חוזרים לקרקע, ובשיטות די אגרסיביות (אדמה, חריש, דשן, ...), רחוקים כל כך מהשיטות העדינות של "גן העצלן".
אני פותח את הנושא החדש הזה בנפרד כדי לא להוסיף עוד נושאים הקשורים ל"גן העצלן "של די, כבר פעיל מאוד ועשיר בתגובות.
להלן העובדות:
הקיץ התקנתי מערכות השקיה אוטומטיות על 2 נכסים גדולים בבוש דו רון (קומונה של אקס en Pce). הבתים נבנו זה עתה והאדמה בגינה הייתה לא רק חרסית מאוד (אדמה שסופקה על ידי משאיות גדולות), אלא גם נדחסה כמו בטון בגלל הבצורת וציוד הבנייה שגרם לעבודות האדמה וארוז בכבדות. האדמה: צמחי הבר הנדירים שהצליחו לגדל היו רעועים וכמעט צלויים, והקרקע כה קשה עד שאפילו על ידי הקשה באלימות במנקה, הנקודה לא נכנסה לאדמה.
באזורים מסוימים היינו צריכים לעשות את זה כמה פעמים עם פרוסה גדולה בעלת הנעה עצמית כדי להצליח לייצר את השוחות בקושי 20 ס"מ עבור צינורות הגן (שיני הלהב של המבצע לא הגיעו תיכנס לאדמה!).
הייתי מאוד סקפטי לגבי התוצאה (גידול צמחים, עשב, באדמת החימר הזו), ואילו הגנן שדאג לשתילת המקום היה בטוח. בזמן שהתקנתי את מערכת הממטרה, גנן חרש בעומק של 15 עד 20 ס"מ בעזרת מיקרו-טרקטור. היה עליו לגהץ את הטרקטור מספר פעמים באזורים קשים מאוד.
לאחר ההשקיה הייתה פעילה, הגנן זרע מדשאה סטנדרטית עם דשן, ותכנתי, על פי המלצות הגנן, 4 השקיות של 10 דקות ביום: מדשאה ירוקה מאוד גדלה בפחות מ שבוע!
בהחלט, עם מים הכל צומח, אבל הבנתי על ידי ביצוע כמה שינויים בממטרות שבמשך כמה ימים כבר היו שם הרבה תולעי אדמה! ... למרות האיכות של כדור הארץ הזה מה שנראה לי לא מאוד ניתן לעיבוד, חרס וכל כך קשה.
סביר להניח שכל תולעי האדמה האלה מצאו מקלט בעומק של יותר מ- 50 ס"מ מתחת לקרום החימר הזה ולחום הקיץ החזק, ועלו כשהאדמה נחרשה ואז הושקה, אבל אני עדיין מאוד מופתע לראות את המהירות שבה החיים חוזרים לקרקע, ובשיטות די אגרסיביות (אדמה, חריש, דשן, ...), רחוקים כל כך מהשיטות העדינות של "גן העצלן".