clasou כתב:אחרת כן זה די מסובך, ובכן מה שבטוח שהאדמה שלי השתפרה בבירור (חיה)
a + קלוד
היי, אתה יכול להגיד לנו איך אתה מבין את זה?
טרה פרטה היא תערובת מורכבת של שטח "טבעי" (צהוב או אדמדם וצחיח, במקרה של האמזונס), פחם, שברי חפצי חרס, פסולת אורגנית כמו שאריות יבול, גללים. בעלי חיים ועצמות דגים, ולבסוף אלפי אורגניזמים שונים 6.
טרה פרטה פורייה מאוד, וזו חריגה בהשוואה לקרקעות הלא פוריות של יערות הגשם באמזונס. למרות שקרקעות אמזונאיות דורשות בדרך כלל תקופות של נפילה בין 7 ל -8 שנים, שישה חודשי מנוחה עשויים להספיק עם הטרה פרטה על הקרקע כדי להחלים לפחות במקרה אחד ידוע כי אדמה מסוג זה נמצאת בעיבוד מתמשך יותר מ- 10 שנה ללא הפריה חיצונית 7.
clasou כתב:שלום did67.
כן, על ידי שימוש לרעה בשפה אני נוטה לכנות את החומר האורגני של ה- brf
מצד שני, אם אתה יכול להאיר אותי, אנו אומרים כי הצמח לוכד את CO2 של האוויר לצמוח, וכי אנו מכנים גם חומר פחמני זה.
אבל בהסבר שלך, יש לי את הרושם כי לאחר שהתעכל על ידי האדמה, ולכן הפך לחומוס כל ה- CO2 היה נדחה.
כולם או חלקם.
a + קלוד
clasou כתב:.
אך בהתחשב בקלות בה הוא גדל, אם נזרוע אותו על הרבה אדמות חורש או מקומות שאין להם כלום, כמובן בדרכים מכובדות,
תאר לעצמך את הנפח שאפשר לסחוט, כמו גם את מלאי הדגן שניתן לקצור.
זה קצת כמו כשניגשתי לממפ, לכל ה- c או co2 הזה שנוכל ללכוד ושהצמר שלו יכול לשמש לבידוד, זה יהיה כמה שיותר מזוט או גז אחר שנחסוך, שלא לדבר על ההשפעה בקנה מידה מחוץ לצרפת.
a + קלוד
זה קופא פיזיולוגית ברגע + 8 מעלות!!!
סורגום צמח עשבוני ממשפחת ה- Poaceae (דשא) הנושא את השם המדעי Sorghum bicolor או Sorghum vulgare. זה נקרא גם דוחן גדול באפריקה, מיל דו פו בבורקינה פאסו, תירס גינאי, דוחן הודי או חיטה מצרית. ישנם כמה סוגים של דורה, ששני הסוגים העיקריים הם דורה, שמהם מגדלים זנים רבים ומתאימים למאכל אדם, וסורגום מספוא המשמש למאכל לבעלי חיים.
לסוגים אחרים של סורגום יש שמות הקובעים את השימושים המרובים בו: סורגום סוכר, זורה נייר וסורגום מטאטא. הוא מעובד לפחות 3000 שנה. אנו מוצאים את תרבות הדשא הזה 900 שנה לפני ישוע המשיח, בהודו. אנו מציינים את נוכחותו ברומא, איטליה בזמן פליניוס. זה לוקח את שמו מ"סורגו או סורגו "האיטלקי שפירושו" אני דוחף ", אך הוא בהחלט מקורו באפריקה, וליתר דיוק מאתיופיה, ממנה התפשט ברחבי אפריקה.
בדומה לקאסווה, גם הדורה מכילה יסוד רעיל שהופך לחומצה. לכן עדיף לאדות את הגרגירים לפני צריכתם.
מערכת השורשים העמוקה מאוד שלה מאפשרת לו לעמוד היטב בבצורת. הצמח עמיד גם בפני חום, בצורת ואדמה ירודה. סורגום מתאקלם גם בקרקעות מלוחות, גיריות או אפילו ספוגות מים ובאקלים ממוזגים.
באפריקה זהו אחד המרכיבים התזונתיים הבסיסיים ומשמש בהרכב של מנות רבות כמו פנקייקים או סופגניות. במאלי מכינים אותו לסוג של קוסקוס. סיבי הצמח משמשים לייצור לוחות חיפוי המשמשים לבנייה, אריזה מתכלה או מטאטאים. האם זורה יכולה להיות צמח העתיד? אולי עבור ההודים שיתנסו בזה כדלק ביולוגי. ואולי לכולם, אם נאמין הניסוי שבוצע בשנת 2007 בשאנטלופ-לה-וינז ביוולינס. הדגנים ניטעו בשדה שאינו ניתן לעיבוד בגלל מפעל לטיפול בשפכים. האדמה הייתה עמוסה במתכות כבדות. עם זאת, הדורה ניזונה מנחושת, כספית, עופרת וניקל. לכן הצמח יכול לנקות את כדור הארץ לעומק וסורגום יכול להפוך לצמח הנס החדש. המשך יבוא....
חזרה ל "הידראולית, רוח, אנרגיה גיאותרמית, אנרגיה ימית, ביוגז ..."
משתמשים הגולשים זה forum : אין משתמשים רשומים ואורחים 133