יש פרויקט גדול בקטאר.
ראיתי את זה שהוזכר ב"חיפוש "בחודש שעבר, גם קצת שנותן גוגל:
הסיכום שלי,
פרויקט "קטאר הליום II" יוצא לדרך, עלות של 500 מיליון דולר, החל בשנת 2010. כושר ייצור של 38 מיליון מ"ק של הליום, שהוזמן בשנת 3.
המספר השני המצורף לפרויקט נובע מכך שקטאר כבר פועלת במפעל של 20 מיליון m3.
נוזל אוויר (קוקוריקו!) הוא בעלות המביאה את הטכנולוגיה שלה. הליום מוסר מגז טבעי המופק על ידי טכנו Air Liquide. זה 99.99% מטוהרים. כל זאת בקשר לרכבות ההנזלה הקיימות של גז.
"מאגר השדה הצפוני" של קטאר מכיל את השמורה המוכחת הגדולה ביותר של הליום בעולם.
מתקן הזיקוק הליום II של קטאר, קטאר
פרויקט הליום 2 בקטאר יהיה המתקן הגדול ביותר בעולם לזיקוק הליום בעיר התעשייה ראס לאפן, קטאר. פרויקט 500 מיליון הדולר פרץ את דרכו במאי 2010.
המתקן ייצר 38 מיליון קוב הליום בשנה כדי למצב את קטאר כמפיקת הליום השנייה בגודלה בעולם. עם ייצור שנתי משולב של 58 מיליון קוב, אחראית קטאר כ -25% מייצור הליום בעולם. מתקן ההליום הראשון בקטאר, שהושק בשנת 2005, תורם כ -20 מיליון קוב בשנה.
חברות
הפרויקט הוא שותפות בין חברת קטאר גז נוזלי 2 (קטארגאס 2), חברת קטאר גז נוזלי 3 (קטארגאס 3), קטאר גז נוזלי 4 (קטארגאס 4) וחברת גז טבעי נוזלי ראס (3).
חברת RasGas תנהל ותפעל את ייצור המתקנים החל בשנת 2013.
טכנולוגיית התהליך
המפעל יתפוס ויעבד גז הליום המופק מהשדה הצפוני של קטאר. הליום גולמי שחולץ על ידי יחידות מיצוי ההליום יישלח למזלז ההליום המיוצר על ידי Air Liquide.
העיבוד יכלול טיהור וניזול של ההליום הגולמי באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת המוגנת בפטנט של חברת Air Liquide. הליום יופרד מזרם הגז הגולמי בשני שלבים.
בשלב הראשון ההליום הגולמי יופרד באזור הזלימה של הצמח. כל הזיהום כולל חנקן, מימן ומתאן יוסרו בשלב השני. בתוך יחידת השדרוג, הליום יטהר לטוהר 99.99% בעקבות תהליך ספיחה של תנועות לחץ.
הגז הטהור ינוזל באמצעות מספר מרחיבי טורבו ומחליפי חום אלומיניום מולחמים. לאחר נזילה, הגז יאוחסן במתקן Dewar או בתוף האחסון בטמפרטורה של –269 מעלות צלזיוס. תוף האחסון יצויד במעיל ואקום ובמגן תרמי.
עיצוב קטרי הליום II
המתקן החדש יוקם בסמוך למתקן הליום הראשון בקטאר. הוא יכלול יחידת מיצוי, יחידת טיהור ומזלז ההליום הגדול בעולם שיוצר על ידי חברת אייר לוויד.
יחידות מיצוי הליום ברכבות 6 ו- 7 RasGas LNG יחזרו את הליום שנוצר כתוצר לוואי מהמתקנים.
הנדסה, רכש ובנייה
חוזה ההנדסה, הרכש והבנייה (EPC) לפרויקט הוענק לחברת Air Liquide ב- 6 במאי 2010. חברת Chiyoda Al Mana Engineering (Chiyoda) מונתה כספק שירותי הניהול של EPC עבור יחידות מיצוי הליום וכלי השירות של הפרויקט ב- ספטמבר 2010.
במהלך המחצית השנייה של 2010 נחתמו הסכמים עם טייק-אפ עם חברת AirLiquide, Iwatani Corporation ו- Linde Gases, חטיבת קבוצת לינדה. AirLiquide תרכוש 50% מסך ההליום המיוצר. גזי לינדה ירכשו 30% מהתפוקה ואילו חברת Iwatani תשיג 20% מהייצור השנתי עד 2032.
...........
צמיחת שוק
הביקוש העולמי אחר הליום, מאז שנת 2000, היה עד לעלייה של 20%. הליום משמש למספר יישומים תעשייתיים ורפואיים כולל סורקי MRI, ריתוך וסיבים אופטיים. עד 2020 הביקוש העולמי להליום צפוי לעלות בכ -30% לעומת שישה מיליארד הרבעונים הנוכחיים בשנה. חלק גדול מהביקוש הגובר הזה יעמוד במאגר השדה הצפוני של קטאר, המארח את עתודות הליום המוכחות הגדולות בעולם
http://www.chemicals-technology.com/pro ... helium-ii/
רוח הרפאים של מחסור הליום דוהה.
העובדה נותרה שעד כניסתו לשירות מחירי הליום הם צמודים.
כפי שנאמר במאמר זה מיום 14 בספטמבר 2012:
http://www.ksl.com/?nid=148&sid=22147145