תניק כתב:17/08/23, 19:30
לָצוּףואתה לא מכיר אותי בכלל! אתה כל כך הבל שאתה טוען וחושב שאתה יודע רק תוך 15 יום מה עם בני השיח שלך?! תזדיין עם הבחור!לא נפגע, לא לשווא, אתה לא מכיר אותי טוב...
זה הולך להיות מעבר לך, אבל בניגוד לרבים, אני שם לב אמיתי לאנשים שאני מדבר איתם, לפחות בהתחלה, ואני משנן.
לפעמים תשומת הלב הזו לא נמשכת זמן רב, מסיבות שונות...
אז לא אני לא מכיר אותך, ראיון פשוט בטח ילמד אותי הרבה, אבל אני רואה מה אתה עושה ואני מכיר כמה מעיינות של הטבע האנושי, שכן אני מתבונן גם בעצמי, אני הופך מודע, במשך שנים.
מה שאתה עושה כבר עשיתי, לקראת הפריימריז.
בעצם, כולנו מתפקדים אותו הדבר (הישרדות אישית, לכן אנוכיות), ואז תוכניות החיים שלנו מתכננות הבדלים לכאורה, כל הסמנים אינם באותה רמה עבור כולם, החוויה שונה עבור כולם, מה שעובדה שכולנו שונים, ב מראה חיצוני בלבד.
זה מאפשר לי לדעת דברים מסוימים על אחרים מכיוון שאני מודע לכך שיש לי אותם גם, זה לא קסם, ולא יוהרה.
לענות לך על נקודה אחת (היחידה כי אתה במצב בור ללא תחתית של הילד שרוצה להיות ממש במגרש המשחקים, גם אם זה אומר להגיד משהו)
תניק כתב:אז אל תעשה את זה, אם זה מגוחך! .אני יכול להגיד את כל זה כי אני יודע איך לעשות את מה שאתה עושה, אני יודע, וזה בסופו של דבר מגוחך.
זה לא בגלל שאני יודע איך לעשות משהו שאני עושה את זה.
אני בטוח שאתה יודע איך לקרוע את הכנפיים של זבוב ואני מנחש שלא?
כמעט כל פרוסות הנקניקיות בסדר הזה, מה הטעם לענות לך...
תתעורר סבא!
לחזור לנושא שלא ממש עזבנו
(חוסר תום לב מצידי לא לטעות מול המשטרה )
דוגמה זו של האנושות, יאניק, מראה לנו היבט של המוח האנושי, העקשנות להיות צודק שהיא הביטוי של יצר ההישרדות בתודעה, ההזדהות עם הידע האישי שנבחר בעצמו, על פי הנטיות עצמם באופן אינסטינקטיבי. -נבחרים, (מכיוון שהם מתאימים יותר להישרדות בתקופות מסוימות בחיים), אפילו נטיות מועברות גנטית וחוצה דורות. זה גורם לאישה או לגבר להיראות שונים מכל האחרים
יצר ההישרדות מחפש רק הישרדות מבלי להתעוור, לכן הישרדות זהה (ביטחון), והופך טיפש במידת הצורך.
הישרדות אינדיבידואלית חשובה יותר מהאמת ה"בלתי-אישית או האובייקטיבית" שתתעד את האנושות, או את הביוספרה בצורה רחבה יותר, ובסופו של דבר את עצמה, מכיוון שאנו חלק מהאנושות ומהביוספירה, עד להוכחה ההיפך.
זה המקום שבו אנחנו לא אינטליגנטים, זה המקום שבו אנחנו מתכנתים את ביטול האוכלוסין בעצמנו, באמצעות אינסטינקט ההישרדות לטווח קצר הזה, המוצב בתנאים סביבתיים קשים יותר ויותר (ביוספירה, מערכת כלכלית).
לדוגמא להמחשה של חולדות הצטופפות בכלוב, אך מוזנות,; הנקבות אוכלות את הצעירים שלהן.
לאיש עדיין יש כמה חוויות נהדרות...
אז לא צריך להיות פרנואידים כמו היוזם של הנושא, אינסטינקט ההישרדות המנוהל בצורה גרועה, האדישות שלנו לשנות משהו, לתכנת ביטול אוכלוסיה, כי הביוספרה נשארת מוגבלת.
התחלתי מהדוגמה של Janic אבל יכולתי לעשות גרסאות עם Gegyx, Perplex, Sicetaitsimple, Izentrop, Ahmed? לֵץ! (אני לא יודע) ורמונדו? מי שנשאר במילואים, אם כי על ידי חפיפה לנושאים אחרים, נראה שהסדר נמצא בראש סדר העדיפויות (אנו יכולים להבין זאת), בעוד שהאי-סדר מתוכנת למעשה על ידי המערכת הלא שוויונית והסמכותנית = קפיטליזם.
ועבדך בכל זה?
לאחר שהייתה לי חלק מהחרא הגדול בחיים וכאדם רגיש יתר על המידה, הצבתי את עצמי אינסטינקטיבית בתנאי חיים חצי פריבילגיים* שמאפשרים לי צעד אחורה, שאלה של הישרדות פיזית וללא ספק נפשית.
* החיים נחמדים וממילא תמיד מביאים לנו את חלקם הקטן של החרא. וגם אני מחפש כמה כאן
אם הייתי מוצב שוב במצב מחורבן (פרברים, חברה כשכיר) אני לא יודע למה הייתי מסוגל כדי להבטיח את ההישרדות שלי.
כמו מה המסגרת (המערכת) חשובה. הפרט אינו עושה הכל מלבד להיות מואר באמת, וזה נדיר ביותר. (ער = כבר לא מזדהה עם הרגשות והמחשבות שלו, מה שלא מונע ממנו לקבל אותם)
זה לא המקרה שלי, אני חוזר, אני כמוך. רק אולי קצת יותר בדיעבד לפעמים.
זה כמוך אבל עם סמנים שונים. יש לך פלוסים שבהם יש לי מינוסים ולהיפך.