רופאים מצאו כי המוח יכול להישאר פעיל 30 שניות לאחר דום לב (בדוגמה זו, גלי מוח מחולדה על ידי EEG). זה תומך בתזה של מצב תודעתי במהלכו כל מיני הזיות אפשריות.
כך, מאחורי המנהרות הקלות וההזיות האפשריות, הפרעות במערכת הלימבית (אמיגדלה, היפוקמפוס ...) ובקליפת המוח הקדם-חזיתית והזמנית התגלו כאחריות פוטנציאלית, בהתחשב במעורבות אזורי מוח אלה בזיכרון רגשות או התנהגות. גורמים אפשריים אחרים: הפרשות של נוירוטרנסמיטורים (דופמין, סרוטונין ...) ואנדורפינים ואופיואידים אחרים, כאוטי כאשר הגוף נלחם בקרב האחרון שלו, או שינוי גזי הדם (מחסור בחמצן ו / או עלייה בפחמן). הסברים שנותרו להוכחה, עם זאת.
אם מקורו הביולוגי נותר לא בטוח, בכל זאת המחקר שופך אור על המציאות הבלתי מעורערת של החוויה עבור מי שחי אותה. בסוף 2014 פרסם סם פרניה מאוניברסיטת מדינת ניו יורק את פאנל העדויות הגדול ביותר שזוהה בסביבת בית החולים. מומחה מוכר בתחום, הרופא הופתע בעצמו. בעוד שאנו מדברים בדרך כלל על 10 עד 20% מהאנשים שנפגעו מ- NDE, הוא מגלה כי 39% מהחולים שנשאלו מתארים "תחושת תודעה", אך מבלי לשמור תמיד על "זיכרון מפורש". זה גם מביא לאור את הצד האפל של החוויה: תחושת פחד, רדיפה ...
אלה ש"חוזרים "
עבור אנשים ש"חזרו "התחושה חזקה ואמיתית מאוד. כמה עבודות, כולל עבודות שבוצעו בשנת 2013 על ידי הפסיכולוגית מארי ת'ונארד, באוניברסיטת ליאז ', מסכמות כי "לא ניתן לראות בזיכרונות חוויה זו כאל אירועים דמיוניים בלבד.
נהפוך הוא, מקורם הפיזיולוגי יכול לגרום להם להיתפס באמת, אם כי לא באמת מנוסים. "
מה שבטוח הוא שגם במותו המוח פעיל. נוירולוג מאוניברסיטת מישיגן, ג'ימו בורג'יגין, הראה בחולדות שהם יכולים להישאר פעילים מאוד תוך 30 שניות מדום לב.
ובכך הופך את הסביר לרעיון שחוויות כמעט מוות מתרחשות ממש לפני או מיד אחרי הפרק הקיצוני הזה.
שלא לדבר על כך שפעילות מוחית שלא ניתנת לגילוי אינה אומרת נעדרת. אז סם פרניה מציין במחקרו האחרון כי בחלק מהמקרים "נראה שהתודעה מתקיימת במשך שלוש דקות ללא דופק". ההשערה נועזת והרופא אומר שהוא זקוק לעוד מקרים כדי לאשש אותה.
כך או כך, מומחים כולם מסכימים על נקודה אחת: הנושאים של חוויה כמעט מוות אכן חווים משהו יוצא דופן בזמן שהם על סף מוות.