אחמד כתב:"במציאות, צמיחה היא רק ביטוי לסיפוק הולך וגובר של צרכיהם של מספר רב יותר של אנשים, שללא ספק יש לכך גם השלכות לא מכוונות. דווקא הביצועים המדהימים של מה שיש המכנים את הקפיטליזם "מערכת" בסיפוק צרכים הם שהרחיבו את השימוש באופן אוניברסלי, וזה יהיה די עקבי להנזיל מדינות נחשלות כלכלית על שלא ביקשו לנצל את היתרונות של המודל שה העבודה וכושר ההמצאה של האירופאים הצליחו לבנות כל כך בכאב. מצד אחד תציין כי החסרונות הללו לא מרתיעים בשום דרך את האוכלוסיות האקזוטיות, להפך, להוטות ליהנות מאותה נוחות כמו זו שאנו נהנים ממנה, מבלי לעיתים קרובות מבלי לרצות להכיר באי-הנוחות הללו כשיקול הוגן אפילו עבורם. מגזים יתר על המידה: האדם כל כך עשוי שהוא רוצה חמאה וכסף מחמאה ... מצד שני, תוכלו גם לציין שההשלכות הלא רצויות הללו נלחמות בצורה יעילה יותר ויותר, מה שמביא לציונים טובים בהרבה לזיהום : גישה זו, המכבדת את כושר ההמצאה האנושי, מעידה על משאבי המדע והטכנולוגיה. התקדמות אחרונה זו נחוצה בכל מקום, לא רק באירופה, אלא גם בסין ובמדינות אחרות אשר "מתקן" באופן פרגמטי את המצב.
בנוגע למשאבים, אנו יכולים להיות אופטימיים: תהליכי הייצור החדשים פחות חמדנים במוצרי כרייה (מזעור), יתרה מכך, בנוסף לגילויים של פיקדונות חדשים, מדובר בחומרים חדשים שעד כה אינם משמשים עד כה ויהיה צורך במחר.
במציאות, דווקא הקשיים שאתה מציין בצדק הם הגורמים להתקדמות במדינות אלה בהן הקיום הוא פחות קל מאשר בקווי רוחב אחרים: הכל מצביע על כך שהוא יהיה זהה. היום וזה רחוק מלהיות בלם המשתק אותך מראש, הם נהפכים להיפך כר פיתוח חדש להקמת רוח חדשה של כיבושים שלווים: איזה אתגר מרהיב למוחות גדולים, אילו הזדמנויות חדשות ועד כה בלתי נתפסות!"
כן, ראיתי היטב את הנאום "הליברלי"
1) היית יכול להוסיף: רק להציב את בעיית המשאבים לעומת הדמוגרפיה זה מלתוסי, כך שאני רוצה רצח עם, בלה ..., היטלר.
2) או שלא בגלל העדר צור האדם עבר למתכת.
3) או שתמיד הצלחנו להסתדר עד היום ולכן אין שום סיבה שזה לא ימשיך בחיוב.
אבל בכל אלה אין עדויות לכך שחצי סהר תמידי אפשריים על כוכב לכת סופי ואכן זה בלתי אפשרי מתמטית / פיזית.
לאחר מכן עלינו לסובב את הבעיה, לסובב את המציאות כדי להישאר ליברלים ישר במגפיו.
אפשר לשער שהגבול של משאבים / המצאות עדיין רחוק, ולכן אנחנו עדיין יכולים לצמוח. מה שקרי מדעית, חרגנו מגבולות ההתחדשות בשנות ה -80, Cf Meadows.
במציאות אנו פוגעים בקטגוריה, אנו הורסים את הביוספרה ומבזבזים את המשאבים יותר בכדי לספק מודל מאשר לספק את צרכי האדם, בעודנו מחכים ללהקה האלסטית "טבע האם".
ב- 2) ו- 3) יש ניסיון לחשיבה אינדוקטיבית. עד כאן הכל הולך כשורה אז מחר בהחלט גם ...
טיעון שהוא רק ההוכחה שעד כה הכל היה די טוב. זה מוכיח את העבר, לא יותר.
הפיתרון המציאותי היחיד שזיהיתי, ומאפשר לכל כדור הארץ נוחות חיים מערבית פחות או יותר, יהיה: עמיד, ניתן לתיקון, למחזור.
למרבה הצער, אין שום מחקר מדעי שמוכיח כי הסהר הקפיטליסטי עדיין יכול לתפקד לאורך זמן. יש רק עדויות מדעיות להיפך ואפילו השכל הישר תופס אותה מיד.
לא, אתה זקוק להטיה פסיכולוגית כדי לא לראות את המציאות כפי שהיא ולהאמין שהכל יכול להמשיך במערכת המבולגנת הזו, שנבנתה ותיאורטית, כביכול כטבעית.
זה לא טבעי, זה פשוט, מבוסס על הדחפים הנמוכים ביותר של האנושות: חמדנות, פחד להיכשל.
כשאתה תינוק, זה טבעי לזחול על ארבע. האם אנחנו נשארים שם?
את הכדאיות של הציוויליזציה האנושית ניתן להשיג רק על ידי התפתחות, על ידי יציאה מכבלי הקפיטליזם הגובר, מכיוון שזה בלתי אפשרי ללא הגבלת זמן בעולם סופי.
הקפיטליזם, העומד בפני גבולות, הופך לאבסורדי יותר ויותר.
החשש הוא שכולם נולדים בקפיטליזם, אנו רק יודעים כי לכן כולם קושרים בין נוחות חומרית לבין המודל הקפיטליסטי. מחוץ למודל זה, אין שום ישועה! אחרת זה חזר למערה!
אנחנו לא מרשים לעצמנו לחשוב באמת אקולוגיים, זאת אומרת
באמת חסכוני במשאבים. השלישייה המנצחת: בר קיימא, ניתנת לתיקון, למיחזור היא פיתרון ואינה מתיישבת עם צמיחה פיננסית תמידית אך תואמת לעליית רמת החיים החומריים האמיתיים.
מלבד לצעוק או לשחק בתולות מפוחדות, אני לא רואה איזה טיעון רציונלי אנשים אוהבים
Exnihiloest
זה לא משנה.
ננסה את 3 הפוסטים לכל היותר