אחמד כתב:פ Roddier כתב:
... ככל שהחברה מקושרת יותר, כך היא הופכת ליותר שבירה ...
לעומת זאת, חברה מוחלשת כי היא כבר לא מסוגלת לספק את מה שהיא מבוססת על (עבודה, כסף, סחורה ...) נוטה לנצל נישות מיקרו באמצעות כלים של קישוריות עבור להימלט זמנית מהסתירות שלו. כך מתפתחים באינטרנט אוברסיסציה או צורות חדשות של שיווק (מקצועי או פרטי).
אין שאלה של "מיקרו נישות" בטקסט של F רודייר, ואני לא רואה שום קשר בין סיבה ותוצאה בין "סתירות" כביכול לבין "כלים של קישוריות הדדית". התפתחות אורחות החיים בזכות ההתקדמות הטכנית אינה בשום פנים ואופן תוצאה של צוואה. ההתקדמות הטכנית בהחלט מונעת מרווח, אך לא רק, ודווקא לא בתחילה עבור חברות עם ההשפעות המשמעותיות ביותר כמו אלה שהוזכרו, גוגל ופייסבוק. החלוצים שלהם יצאו למלא חלל שהוא חש בתחום שמעניין אותם, ככה זה תמיד מתחיל, אפילו לגלגל כנראה להדפסה או לרדיו.
ואין תעלומה: אם זה נדרש, הרי שאנשים מעריכים את מה שמסופק להם, אין שום עבירה על הכפכפים. עבור אלה הסובלים ממונופול המוניות (שהמדינה נמצאת במקורה) ומחיריה המופקעים, הריברציה היא פיתרון לגיטימי, כך שקרוב אפשרי רק בגלל שיש אתרים כמו blablacar. זה הופך את החברה, שום דבר רגיל יותר.
מצד שני, הסכנה האמיתית עליה מציין F Roddier היא סטנדרטיזציה של העולם. העובדה שהם למעשה דגם אמריקני היא משנית, אני חושב שהמודל יהיה זהה ללא קשר למדינה שכן הוא מסוגל להציג חידושים אטרקטיביים. אלה יהיו טכניים ומדעיים, מכיוון שאילו חידושים פילוסופיים, פוליטיים או דתיים היו יכולים להתגבר עליהם, הדבר היה נעשה זמן רב. זה מיושר עם המדינה המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית, ולא בטוח שהקידמה הזו יכולה בפועל ללבוש צורות שונות מאוד ממה שאנחנו מכירים (אפילו עבור האוכל, למרבה הצער!).
נותרה הסטנדרטיזציה של העולם. אובדן הגיוון הוא אכן סכנה מכיוון שהאנושות מוצאת עצמה "שמה את כל ביציה בסל אחד" וכי איננו יכולים עוד לבחור מתוך הפתרונות המרובים שניסו לנסות.
אני לא רואה היום איך נוכל לעשות אחרת מאשר לתקנן בעולם שמתקשר מכל מקום ואינו יותר מ"כפר גדול ". אנחנו רק צריכים להיות מודעים לסכנה, להיזהר מממשלה עולמית ולהיות סבלניים עד שההתקדמות הטכנית מאפשרת לנו לעזוב את כדור הארץ (שאמור להיות מטרה של בני אדם, וזה קצת יותר מלהיב מאשר לנהל מחסור עלי אדמות).