אחמד: הדוגמה האחרונה שניתנה מופיעה בעמוד 25 (במסקנות)
אחרי זה יש רק את הביבליוגרפיה. עם זאת, ודאי הייתי מוציא את המילים מפיך באומרנו שעלינו להיזהר מכל התלהבות מוגזמת מהמערכת הכלכלית של
"Soziale Marktwirtschaft". בפינה שלנו, יש לנו גם שלנו (בהינתן הרוב דובר הגרמנית במדינה):
https://www.econologie.info/share/partag ... aK6Vvl.pdf
מכיוון שאתה מתייחס לפרוטסטנטיות, למערכת שלטון זו יש משהו אנגלו-סכסי בגנים (זה מה שצוין לעיל עם מקגרגור, ולפניו טיילוריזם, רק הרצברג, מאסלו ושליש מהם j 'שכח את השם לפני רגע הם עשו התקדמות ביישנית אמהה).
בשנות ה -70 אותה פרדיגמה שררה תחת מרגרט תאצ'ר וקית 'ג'וזף לזמן מה. מטרתם לא הייתה כל כך למהר למערכת האמורה כדי להוכיח שרק כלכלת שוק טהורה יכולה לאפשר "התקדמות חברתית (לעומת כלכלת שוק חברתית). ברור שהם נטשו אותה מאוחר יותר די מהר להפיק תועלת ממערכת הטרף הנוכחית - מתוחכמת וסוטה יותר - אותה אני מכנה ההנהלה החדשה (ביצוע benchmarking וניטור בכל הרמות לקראת תרבות של תוצאות ואופטימיזציה מוגזמת ומעל לכל הערכות מתמשכות שמערערות את היחסים בין עמיתים ל מוביל לסוג של
הצקה ממוסד, מה שמוביל ל
שחיקה (אפילו התאבדות לאחר שהלימון נסחט לחלוטין) וכל זה בתזונה הידידותית כביכול של
מלמטה למעלה, להפיץ מידע מהבסיס ישירות לראש ההיררכיה - הנותנת אשליה של "להיות חשוב" - ובעוד שהוא יעיל, זה רק שלב נוסף של פיקוח תוך מתן עובדים, התחושה של זהות תאגידית חזקה באמצעות מחויבותם האישית, אלא שזו אינה המטרה אותה מבקשת ההנהלה, אלא הגדלת התפוקה והרווחיות בכל מחיר.
כדי להוסיף ללחץ העז הזה, מתווספת היעילות של מקומות העבודה (תחלופה, הגירה נסבלת שמפעילה לחץ רב על השכר כלפי מטה) ועלויות העבודה הנמוכות במדינות מסוימות עושות בסופו של דבר. סביבת עבודה לעתים קרובות בלתי ניתנת לחיים בטווח הבינוני. בלי קשר, עובדים בסופו של דבר מחליפים מקום עבודה ומשאירים שם נוצות.
כשזה נסדק, זה כואב: מבחינה סטטיסטית מחצית מהאוכלוסייה היו משתמשים בכיווץ במהלך חייהם ...
ולתוצאה, אנו רואים היכן אנו נמצאים! להגיע לנקודה בה חלקים שלמים בכלכלה הריאלית צריכים להשיג תשואות המתקרבות לאלה של השקעות ספקולטיביות היא מדהימה ... במיוחד מכיוון שמצב זה מוביל למשקיעים לאבד עניין בכלכלה הריאלית. , למעט סטארטאפים, כל עוד הם מבטיחים מאוד ...! היאנקיז גרמו לנו לרמוס את הראש ... ואיזו ממשלה מתלוננת בקול רם וברור? אף אחד, במקום זאת אנו נותנים להם את מספרי חשבון הבנק של מי שמציב את כלואיהם תחת איום של סחיטה ואנחנו הולכים לישון כדי להציל את רשתות ההפצה שלנו המותקנות שם, כי הם אלה שמחזיקים את הסכין. הידית..
בינתיים, הרווחים החברתיים שהושגו לאחר מאבקים ארוכים נמחקים בזה אחר זה. כך הם כופים עלינו את "המודל הכלכלי" שלהם.