העולם הזה יהרוג את מי שמאכיל אותו

חקלאות ואדמה. בקרת זיהום, משיקום קרקע, חומוס וטכניקות חקלאיות חדשות.
כריסטוף
מנחה
מנחה
הודעות: 79114
כתובת: 10/02/03, 14:06
מיקום: כוכב Serre
x 10972

העולם הזה יהרוג את מי שמאכיל אותו




נָקוּב כריסטוף » 14/03/12, 18:35

העולם הזה יצליח להרעיב את אלה שמאכילים אותו!

"יש לי הרגשה שיש אנשים שמחכים לדבר אחד בלבד: נפילתנו", מאשים את כריסטוף ג'ירארד, רפתן בן 51. במכתב פתוח למועמדים לנשיאות הוא מתאר את זיקתו למקצועו ומסביר את קשייו, "שהדברים ישתנו".

מכתב זה נועד לאתגר אתכם במצב מדאיג. זה מטרתו להסביר לך את הבעיה שלי, אבל אני חושב שהיא משתלבת במסגרת כללית יותר.

אני רפתן בן 51 שמנהל משק של 84 דונם. התחלתי לעבוד בחווה הזו בגיל ארבע עשרה, כשאבי חלה. מאוחר יותר הוא נפטר. כיום אני נקלע למצב כלכלי קשה, יחד עם מצב בריאותי מושפל ביותר.

במשך ארבע עשרה שנים, מצבי הפיזי כמו גם המוסרי לא חדל להיות בעיה להמשיך ולדאוג לניצול. היו לי חמישה ניתוחים אחוריים. נכון לעכשיו, יש לי הכרה של 20% בנכות מיועץ רפואי, מה שמקנה לי את הזכות לפנסיה של כ- 600 יורו לרבעון. הכרה זו הייתה מסובכת להשגה מאחר שהיה עלי לערער על חוות דעת ראשונה מיועץ רפואי "עקום", שקבע בעבר את שיעור הנכות על 12%. לפני שנה אובחנתי כחולה בפיברומיאלגיה, תסמונת המאופיינת בכאבים מפוזרים בכל הגוף הקשורים לעייפות קשה ולהפרעות שינה. מחלה זו מונעת מאנשים הסובלים ממנה לבצע את הפעילויות היומיומיות שלהם. המצב המשיך להידרדר מאז, מצב הבריאותי מונע ממני באופן קבוע את עבודתי, מה שמדרדר גם את המורל שלי. אני בטיפול תרופתי כבד מאוד ואני צריך לנסוע באופן קבוע לפואיטיירס (כל שבועיים) כדי לעבור טיפול ניסיוני בצ'י. ברצוני לציין כי טיולים אלה אינם מכוסים בביטוח לאומי. יצרתי קובץ בסוף 2011 ב- MSA לבדיקת מצבי הנכות. עד היום אין לי תגובה רשמית.

מאז המצב הכלכלי הידרדר יותר ויותר. מצב הבריאותי אילץ אותי לקחת עובד לתשע שנים. אך ההידרדרות הכספית הזו לא אפשרה לי להמשיך בחוזה העבודה הזה ובקשר האנושי הזה. כבר לא יכולתי לשלם לו. בנוסף לפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד (מה שאני מבין היטב) נאלצתי לשלם פיצוי הכשרה בסך 5 אירו ל- Pôle emploi כדי שיוכל להכשיר (שלא היה לו הרוויח). לא הייתי מסוגל לשלם את הסכום הגדול הזה בבת אחת, הייתי צריך לבקש לוח זמנים לתשלומים, שהביא אותי לשלם ריבית.

קשיים כלכליים אלו מודגשים על ידי חובה לתגמל חברת ייעוץ ורואי חשבון (Cerfrance) כדי להגן על ענייני. תמורת תשלום מאוחר שקשור לבעיות פיננסיות אלה, הביטוח שלי אליו אני נאמן במשך 35 שנה ואליו אני משלם סכום של 5 יורו לשנה, מסרב השנה לבטח אותי. אני מודע היטב לרצונם הטוב של האנשים שאני רגיל להתמודד איתם, אך המשרד הראשי של ביטוח זה מסרב למצב שלי. לבסוף לא הצלחתי ליהנות מהפרמיות ומהסיוע עקב הבצורת (בניגוד לחקלאים הסמוכים) מכיוון שמצבי כרפתני אפשר לי להרוויח כסף. עם זאת, החווה שלי הושפעה, כמו גם החוות הסמוכות, מהפרק האקלימי הזה.

היום אני מגן על פרויקט בחווה שלי שמטרתו כפולה. אני רוצה להעלות את הפעילות על תקן ולשפר את תנאי העבודה שלנו תוך הקפדה על המשכיות וכדאיות המקצוע שלי, התשוקה שלי, ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלי. השנה בחרתי להכשיר חניך, ויקטור פרט, בעל מוטיבציה רבה כדי להעביר את הניסיון שלי, את הכישורים שלי, את הערכים שלי, את הפילוסופיה שלי למקצוע יפה זה אבל גם את הניצול שלי. על מנת לממן את הפרויקט הזה, הגשתי בקשות להלוואות לבנק אליו אני נאמן גם שנים רבות. עם זאת, לאור מצבי הבריאותי והבעיות הפיננסיות הגדולות שלי, הבנק שלי איטי להעניק לי הלוואה ללא ביטוח או עם ביטוח במחיר מופקע.

היום, איזה עתיד אנו מציעים לעולם החקלאי? אני רוצה להגן על עניינם של חוות קטנות שיכולות לענות על ביקוש הולך וגובר לייצור מתחשב ואיכותי, שאינו תואם חקלאות אינטנסיבית שאת מעשיה הרעים אנו רואים כיום. באזור שמקדם חקלאות והעברת המקצוע לצעירים, אילו עזרים מוצעים לצעירים שלנו המעוניינים להתיישב, שיש להם את התשוקה למקצוע זה ואת האומץ לבחור בו, במיוחד כאשר הם לא לא מקורם בסביבה זו (וזה המקרה של החניך שלי, אלא גם של צעירים רבים שזכיתי לפגוש)? נכון לעכשיו, אני לא יכול לשלם לחניך באופן קבוע, אבל הוא נשאר חדור מוטיבציה ועדיין נלהב מהתפקיד.

היום אני לא מרוצה מהמקום שניתן לנושא זה בדיון הבחירות והצעות המועמדים. אין ספק שזה נוגע לחלק קטן מהאוכלוסייה מבחינת תעסוקה, אבל זה מתאים לנושא חברתי אמיתי ולבעיה אמיתית של צריכה. אני כבר לא חבר באיגוד, מעשיהם לא הותאמו למצבי ולמבצעי. אני רוצה להיות מסוגל לפרנס את החווה הקטנה שלי ורוצה להחזיר לנושים שלי. מבחינה אנושית, יש לי תחושה שמחלתי ומצבי אינם נלקחים בחשבון. אנחנו לא יכולים להתפרנס אבל אנחנו צריכים לקום כל בוקר כדי לעשות את העבודה שלנו. יש לי הרגשה שיש אנשים שמחכים לדבר אחד בלבד: נפילתנו.

אני רוצה להבטיח עתיד למשפחתי, לשני בני, כך שהם יוכלו להמשיך בלימודים שהם רוצים. אני רוצה שהעבודה שלי תאפשר להם לשלם להם. מצב זה גורם לכאב לסובבים אותי: אשתי, בני, משפחתי, חברים ... למזלנו חיי החברה שלנו והסולידריות של הסובבים אותנו מאפשרים לנו להמשיך לחיות.

מדי שנה 800 חקלאים מתאבדים, מסתתרים למות, בלי לומר דבר. אני בוחרת לדבר, לחשוף את מצבי, לחשוף את חיי תוך כדי לחשוף את עצמי לסיכון לסבול מאכזבה גדולה, כדי שהדברים יוכלו להשתנות! היום אני מבקש את עזרתך ותגובה קונקרטית ממך, אך יודע שאם גישה זו לא תצליח, אני מוכן לנקוט בפעולה רדיקלית יותר. אני רוצה לשמור על המשק שלי ולהעביר אותו הלאה כדי להנציח את ההיסטוריה שלי, את המורשת שלי, את הערכים שלי, את חיי.

העולם הזה יצליח להרעיב את אלה שמאכילים אותו!


מקור: http://blogs.mediapart.fr/edition/les-i ... m-ceux-qui
0 x
אישי de l'Utilisateur
chatelot16
מומחה Econologue
מומחה Econologue
הודעות: 6960
כתובת: 11/11/07, 17:33
מיקום: אנגולם
x 264




נָקוּב chatelot16 » 14/03/12, 21:44

מגיפת ההתאבדות קשה ברחבי החברה

יש יותר מדי אבסורד בעולם של היום
0 x
אחמד
מומחה Econologue
מומחה Econologue
הודעות: 12298
כתובת: 25/02/08, 18:54
מיקום: בורגונדי
x 2963




נָקוּב אחמד » 14/03/12, 21:49

פחות האבסורד הוא חמור, מאשר הקושי הקיצוני או אפילו חוסר האפשרות לתקן אותו באופן מהותי הוא הגורם לייאוש ...
0 x
"מעל לכל, אל תאמין למה שאני אומר לך."

 


  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    ההודעה אחרונה

חזרה ל "חקלאות: בעיות וזיהום, טכניקות חדשות ופתרונות"

מי מחובר?

משתמשים הגולשים זה forum : אין משתמשים רשומים ואורחים 340