על פי מדענים יפניים, כמויות גדולות של אדמות נדירות נמצאות בקרקעית האוקיאנוס השקט. אבל הניצול המסחרי שלהם יחכה עוד קצת ...
צוות חוקרים יפנים - יסוהירו קאטו, קואיצ'ירו פוג'ינאגה, קנטארו נקאמורה, יוטארו טאקיה, קניצ'י קיטאמורה, ג'וניצ'ירו אוטה, ריויצ'י טודה, טאקויה נקאשימה והיקארו איוואמורי - פרסם זה עתה ב- Nature Geoscience כי ריכוזים משמעותיים של אדמות נדירות ו אטריום נמצא באתרים רבים באוקיאנוס השקט.
"אנו מעריכים כי שטח של קילומטר רבוע אחד, המקיף את אחד האתרים בהם נלקחו דגימות, יכול לספק חמישית מהצריכה העולמית הנוכחית של אלמנטים אלה", מפרט יאסוהירו קטו, שהוביל את הקבוצה אשר עובד באוניברסיטת טוקיו. למעלה מ -2 דגימות נאספו ונחקרו על ידי צוות בינלאומי, כולל חוקרים אירופאים ואמריקאים.
ניתן להפיק את העפרות על ידי שטיפת חומצה מהבוץ - תהליך שטיפה - על קרקעית האוקיאנוס. לדברי חוקרים יפנים, הנפחים מגיעים ל -80 עד 100 מיליארד טון, פי אלף יותר מהמאגרים המוכחים של אדמות נדירות שהוערכו על ידי USGS.
בוצה שקשה לנצל
לא פחות מ -78 אתרים זוהו על ידי היפנים, במיוחד באזורים ליד טהיטי והוואי. משקעים אלו עשירים במיוחד באדמות נדירות כבדות, כמו גדוליניום, לוטטיום, טרביום ודיספרוסיום. לדוגמא, מחיר הדיספרוסיום עלה פי 12 בשנה אחת, ל -3 דולר לקילו.
"הגעה לאוצר זה המורכב מאלמנטים מרכזיים בקרקעית הים תהיה יקרה ביותר ועלולה להיות מסוכנת לאקולוגיה של קרקעית האוקיאנוס", מזהיר טבע הגיאולוגיה. בעומק של בין 3 ל -500 מטר יהיה קשה מאוד לנצל את הבוצה. וזה לא יהיה למחר.
גורם בחברת סחר באדמה נדירה יפנית אמר לוול סטריט ג'ורנל כי הניצול המסחרי של העושר הזה ייקח לפחות 20 שנה. יש לשאול לפתור שאלות הנוגעות לטכנולוגיה בה נעשה שימוש וזכויות המינרלים בקרקעית הים.
בפרט, יהיה קשה ליישם את אותן טכניקות כמו אלו המשמשות את מינרלים נאוטילוס, המתכוונים להפיק עפרות נחושת מים ביסמרק, אך בעומק של 1 מטר בלבד. מצד שני, הרדיואקטיביות שנוצרת על ידי אורניום או תוריום, מעורבת לעתים קרובות עם אדמות נדירות, היא, לדברי קאטו, פחותה פי חמש מאשר בפיקדונות יבשתיים מקבילים.
http://www.usinenouvelle.com/article/te ... ue.N155024