נָקוּב אחמד » 20/10/17, 22:23
קראתי שוב את הפוסטים הקודמים ובמיוחד את אלה של עשיתי. זה מעורר בי את המחשבות הבאות...
החברה שלנו מורכבת והניתוח שלה די מבלבל שכן היבטים סותרים כנראה יכולים להתקיים במקביל...
שתיים מהמגמות המנוגדות הללו נצפות ובכל זאת הן קוהרנטיות מנקודת מבט מערכתית (סליחה אם זה רעיוני מדי, אבל איך אפשר בלי מושגים?).
מצד אחד, תיקון על ידי המשתמשים עצמם (לעיתים באמצעות סדנאות שיתופיות) וייצור עצמי של מזון או כלים המותאמים לשימוש עצמי, מצד שני, מאמצים אדירים להנהיג ואף להטיל (באמצעות סיוע מדינה => סובסידיות ותקנות) מוצרים חדשים שנועדו להפוך חלקים שלמים של ציוד קיים למיושן. היבט אחרון זה הוא חלק ממה שנמכר תחת השם "מעבר אנרגיה".
הדבר משקף שתי השלכות של אותה תופעה: הרוויה בשוק אינה מאפשרת עוד את הרחבת בסיס צבירת הערך, התיישנות המוחלטת של ציוד ישן (אלא לרוב, הוספת ציוד חדש לישן) במרכזים ההיסטוריים של הקפיטליזם מהווה ניסיון אחרון להרחיב את השוק, האפשרות היחידה לשחזר אפשרויות רווח בר-קיימא (לפחות, כך מאמינים רבים, בעיקר הקיינסיאנים). הגישה לאוטונומיה אינדיבידואלית גדולה יותר (גם כאשר היא מתורגלת באופן קולקטיבי) נובעת, בין השאר, מהמודעות לשבירה מתקדמת עם ההדדיות המכנית המקשרת בין תעסוקה ואמצעי קיום, לא רק בגלל שהיא הפכה אקראית יותר, אלא גם בגלל שהיא אינו עומד בציפיות שעורר.
המכנה המשותף לשתי התופעות הללו הוא פינוי פרוגרסיבי של עבודה אנושית: תחבולותיהם של תעשיינים גדולים אינם מספיקים עוד כדי לפתות קונים ברמה הנדרשת, ערוצים חדשים העוברים ברשויות ציבוריות נרכשים. הירידה בכוח הקנייה של מעמד ביניים המאוים מעצם קיומו הוא הגורם, בדיוק כפי שהתבוננות זו מעוררת עניין בהשקעה אישית בסיפוק ישיר של צרכיו.
סתירה זו תהיה הרבה יותר קשה וכנראה בלתי אפשרית להתגבר עליה, בניגוד למה שקרה קודם (שם ראינו שכל משבר מתגבר על ידי שלב חדש של התרחבות), מכיוון שאנו מוצאים את עצמנו בתצורה חסרת תקדים היסטורית. ואכן, בעבר, עם כל התכווצות המשק, נצפתה התרחבות במקביל של השוק ושל כמות העבודה האנושית המופעלת. נכון לעכשיו ובשל המהפכה התעשייתית השלישית (זו של מיקרו-מחשוב), הבסיס הפונקציונלי של הקפיטליזם הולך ונעלם לבורותם של אנליסטים, עסוקים מדי בהתפארות ב"משבר", בעוד שיום התפקוד הפשוט של "היום ליום" יכול להיות רק הושג באמצעות מעשי מלאכות פיננסיים בלתי סבירים יותר ויותר.
בפוסטים ישנים מאוד, ציינתי את קווי המתאר של ההתפתחויות הנוכחיות, ובמיוחד את הנטייה שלה לסמכותיות, שלצערנו אנו רואים היום ואשר היא רק תוצאה של צנע. הסכמה "דמוקרטית" אפשרית רק כאשר שפע כוזב הוא אמין עבור כולם (ותקופה זו יכולה להיות רק שלב פשוט שאינו מתאים לשום דבר המשתקף בהמצאת המושג "קידמה").
תשומת הלב! מה שאני כותב הוא ניתוח, לא שיפוט ערכי; אני פשוט מתבונן ואני כמובן לא תומך בהתפתחות זו בשום צורה...
נ.ב: אני מפנה אותך Roddier עבור רשת הקריאה התרמודינמית, לפחות בכל הנוגע להיבט העקרוני, מכיוון שאני יותר מפקפק בנקודות רבות של הפרשנות המדויקת שלה לתקופה הנוכחית.
0 x
"מעל לכל, אל תאמין למה שאני אומר לך."