שתי הערות פירוט שהגיעו אליי תוך כדי העברת קטעי ספרך:
בפרק על חיידקים אתה כותב שהם אורגניזמים שיש להם DNA פשוט מאוד. במקרה אני שוקעת בספר אחר על תסיסה. מה שקראתי על חיידקים שם מרתק: נראה כי מיקרוביולוגים ואחרים מדברים על יכולותיהם המדהימות של חיידקים לתקשר עם הפוטנציאלים של הגנום שמסביב. לדוגמא, בניגוד לתאים האוקריוטים שלנו עם DNA קבוע, לחיידקים פרוקריוטים "יש גנים צפים שהם מחליפים זה עם זה". עד כדי כך שלא באמת יכולנו לדבר על מינים מובחנים עבור החיידקים הללו! "חיידקים הם יותר רצף." חילופי גנים אלה יסבירו את יכולת ההסתגלות והחוסן המדהימים של חיידקים, ובכך בוחרים לשאת את הגנים הדרושים להם בזמנו על ידי העברתם מחיידקים אחרים! החוקרים מחברים אפוא דימוי חדש של חיידקים: רחוק מלהיות צורות חיים פשטניות ונחותות יותר, הם נהפכים אורגניזמים מפותחים מאוד המביאים למשחק צורות מורכבות של חוסן והישרדות ואשר מתפתחים יחד עם יצורים חיים אחרים (צמחים. , בעלי חיים...).
בפרק על פטריות אתה כותב שאלו האורגניזמים היחידים המפרקים ליגנין. אני לא בטוח מאיפה זה הגיע מהזמן הזה אבל שמרתי שפרוסות העץ תוקפות גם חומרים וודיים. יש לך פרטים?