כריסטוף כתב:אני תמיד הולך רחוק יותר!
רחוק יותר מאיפה?
כריסטוף כתב:אני תמיד הולך רחוק יותר!
phil59 כתב:אנו מגיעים לעולם אבסורדי ...
GuyGadebois כתב:phil59 כתב:אנו מגיעים לעולם אבסורדי ...
איך "אנחנו מגיעים" ??? אנחנו שם 40 שנה אובמות ....
phil59 כתב:GuyGadebois כתב:phil59 כתב:אנו מגיעים לעולם אבסורדי ...
איך "אנחנו מגיעים" ??? אנחנו שם 40 שנה אובמות ....
אין הסכם, זה מירוץ שם זמן קצר ...
לרצות אישה שחורה זו גזענות!
לא ידענו. זהו אתר שלם שמוקדש לאנטי-גזענות שמלמד אותנו.
אני יש כאלה שרגישים ליופיים החינניים אוהבים נשים יפניות וסיניות. יש כאלה שמפנטזים על רוסים עם רגליים אינסופיות. יש כאלה שצובטים כמה לילדות סקנדינביות. אפילו שאנחנו יודעים על כמה, נטולי דמיון לחלוטין, שיש להם רק עיניים לברטונים ולנורמנים.
זה עניין של טעם ובמקרים שהוזכרו לעיל, זה לא מהווה בעיה. אבל היכן שיש שערורייה היא כאשר זכרים לבנים מתעניינים מאוד בבנות שחורות.
אתר AJ + הצרפתי, שלוחה של אלג'זירה, מזהיר אותנו: "לרצות בחורה בגלל צבע עורה או מוצא אתני זה פטישיזם. זאת אומרת גזענות."
(...)
"קומוניטיזם נושא בתוכם ברוטליות ללא גבולות"
עמידה. Éric Delbecque, מומחה לביטחון פנים, מייקר את העיוורון שלנו לנוכח העלייה בהטיית היומיום.
אנו חיים במציאות סכיזופרנית לחלוטין. מצד אחד, אקלים אידיאולוגי כבד יותר ויותר נמשך לנסות לגרום לנו להאמין שאנחנו קורבנות פוטנציאליים, נשלטים, הוכחות מהלכות לאי-צדק, לא משנה איזו מהן. ברור שכדי המדוכאים להתקיים, חייבים להיות "חבר'ה רעים", מוציאים להורג, מדכאים. פעילים מכל הפסים - במובן המילולי לפעמים, במובן הפיגורטיבי הקבוע - מכניעים בכך את המדינה, הממשלה וכוחות הביטחון על ידי הפחתת זעם כאשר הרשויות עושות את תפקידן: שמירה על הסדר הציבורי , תנאי יסודי של המערכת הדמוקרטית.
מצד שני, ההתבוננות המדאיגה, כל יום בולטת יותר, על עוני יומיומי. ההוכחה ניתנת לנו, שוב, על ידי שתי דרמות שמתפרקות את הבנאליות של הקיום הרגיל. נהג אוטובוס בבאיון, פיליפ מונגילו, איבד את חייו מכיוון שרצה לקיים את החוק, מכיוון שהביע את בחירתו לאזרחות אחראית. זמן קצר לפני כן, ז'נדרם צעיר בן 25, מלאני למי, מת על מחסום בכבישים בפורט-סאנטה-מארי, נהרג אנושות על ידי נהג שרצה להימלט משליטה. ברור מכיוון שהוא נושא סמים והוא נהג ללא רישיון נהיגה. לסיכום, פושעים זעירים החליטו בשני המקרים לדרוך את חוקי הרפובליקה.
(...)
ברוטים הם ברוטות, לא קורבנות.
לכל אישה, כל גבר, הזכות לאתגר, לדון, להילחם למען הרשעותיו או אפילו לאינטרסים שלו. לעומת זאת, ברגע שאדם בוחר באלימות לכפות את עצמו מול החלטות הנובעות מההצבעה, ברגע שהוא מנסה לפטור את עצמו מסטנדרטים מינימליים של החיים בחברה, מגיע לו קפדנות, רציונלית ולא נקמת, לחוק הפלילי. לסרב לנימוק זה לא לבחור בחופש, זה לחוות את הברבריות.
משתמשים הגולשים זה forum : אין משתמשים רשומים ואורחים 267