הועלה על ידי NestaPaname ב-6 באוקטובר 2011 כתב:שליטה בעיתונות על ידי תעשיות הנשקמונופול ומרוכז בידיים בודדות, העיתונות הגדולה אינה עצמאית... למעט יוצאים מן הכלל, רוב כלי התקשורת נמצאים כעת בידי יצרני הנשק: דאסו ולגרדר. מדובר בקבוצות מדאיגות שנוצרו סביב חברה מרכזית שפעילותה היא צבאית (מטוסי קרב, מסוקים, טילים, רקטות, לוויינים ועוד) ואשר ביניהן יש מונופול על העיתונות הצרפתית (ראו 'מצפה המדיה הצרפתית'
...> ). לא פלא שתקציב הביטחון מוציא כל כך טוב גם בתקופות משבר. כל המאבקים החברתיים והפציפיסטיים מושמצים, מצונזרים או נחשבים לשוליים וזוועות המלחמה מוסתרות.
בין אם דרך העיתונות, הרדיו, הקולנוע או הטלוויזיה, לתקשורת המיינסטרים אין עצמאות נורא ואסור לנו לסמוך עליהם יותר. אלו שני מגישים של חדשות הטלוויזיה ב-20:2 שאישרו זאת: פטריק פויברה ד'ארבור הודה לפני זמן רב שהוא נאלץ לצנזר עצמי, ופרנסואז לבורדה, שפרסמה זה עתה את ספרה המגנה פוליטיקה של מקורבים, " יותר טוב להגיד את זה", אמר בפומבי ב-France 20 ש"כולם משקרים" בחדשות הטלוויזיה. פתאום היא הודחה מהחדשות בטלוויזיה בשעה XNUMX:XNUMX.
היום התקשורת מפלרטטת עם פאוור, מנסים להטביע את הדגים על ידי הסטת תשומת הלב לחלוטין מפרשת קלירסטרים האמיתית. הם מתמרנים אותך בסקרים לפני הבחירות כדי לומר לך למי להצביע. אבל אף מילה על המלחמה בצ'צ'ניה או המלחמה בדרפור (דרום סודן). באפגניסטן העיתונאים "צרפת 3" שלנו עדיין לא חזרו, כבני ערובה, כך נראה, על ידי המורדים. הצבאות שלנו לא מסוגלים להחזיר אותם? אולי יש להם דברים מתפשרים מכדי לספר?
כבר יש צנזורה על מספר ההרוגים האזרחיים, אז אנחנו יכולים להניח הכל...
האם זה סוף האידיאולוגיות? זאת כדי להכפיש כל הרהור ותגובה של אזרח. לנוכח ירידה מדאיגה בתפוצתה בצרפת, מורת רוחה של העיתונות יכולה רק להחמיר, לאור הגידול במספר האנשים המחוברים לפס רחב (אינטרנט).
הבוסים המחזיקים בתקשורת העיקרית אומרים שאין להטיל ספק בעצמאותם של עיתונאים... עם זאת, מספר קטן זה של תעשיינים - בויי, דאסו, לגארדר, פינו, ארנו, בולורה, ברטלסמן - - מרבים בריתות בינם לבין מאיים על פלורליזם. מעניין להסתכל מקרוב על הקשרים שניקולא סרקוזי מקיים עם הבוסים הצרפתיים הגדולים:
http://vandepj0.free.fr/spip.php?article28כפי שראינו לאחרונה עם ההשתלטות על 37% מהון "
לְשַׁחְרֵר" על ידי הבנקאי אדוארד דה רוטשילד, עיתונאים מפוטרים. העיתונאים שנותרו, מעטים במספר, מודאגים מאוד, חסרים להם משאבים והתפקיד מסוכן מדי. יתרה מכך, אין עוד חקירות בנושאים רגישים או דיווח במדינות במלחמה.