שני מאמרים בכתב העת Paleoceanography, בעקבות פרסום נוסף בתחילת 2003 ב- Nature, מאתגרים את התיאוריה המתקדמת ביותר להסביר את היווצרותה של קרח הקרח באנטארקטיקה לפני 32 מיליון שנה. במשך עשרות שנים, האקליסטים האמינו כי הפרדת אדמות אנטארקטיקה ואוסטרליה לפני 35 מיליון שנה הסירה את זרמי הים החמים במקום, וגרמה להתקררות מקורית של כיסוי הקרח באורך קילומטר המכסה היום הקוטב הדרומי. אך ניתוח הדגימות שנלקחו בשנת 2000 על חוף האי טסמניה (שהיה בעבר גשר המחבר בין שתי היבשות) מצביע על תרחיש נוסף.
למעשה, חוקרים מאוניברסיטת פרדו (אינדיאנה) ומכונים אמריקאים ובינלאומיים שונים (שבדיה, קנדה, הולנד ובריטניה) מצאו את העקבות במשקעים המתוארכים לאוקוקן (בין -54 ל לפני -35 מיליון שנה), מאובנים של מיקרואורגניזמים הקשורים למים קרים. תגלית שאינה תואמת את ההשערה של זרם חם המונע קרחונים עד להתפרקות היבשות. הצוות מציין גם כי עברו שני מיליון שנה בין פתיחת המים בין טסמניה לאנטארקטיקה לבין התופעה המהירה של הקרחון (בעוד כמה אלפי שנים). מבחינת המדענים, ההסבר הסביר ביותר לחום האניגמטי של האזור הזה במהלך האוקן וההתקררותו בעקבותיו יהיה ירידה מסיבית ופתאומית למדי ברמות הפחמן הדו-חמצני באוויר. אותה כבר העלתה תיאוריה זו בעקבות ניתוח המאובנים שנמצאו באל קף בתוניסיה (עבודה שפורסמה באביב 2004). תיאוריה זו, שנותרה לאישור, מחזקת את החששות הקשורים להתחממות הגלובלית הנוכחית; זה מרמז כי לשינויים באטמוספירה יכולה להיות השפעה משמעותית בתקופה גיאולוגית קצרה יחסית. 03/01/05
(תיאוריה חדשה של קרח אנטארקטיקה קרח)
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/articles/A43455-2005Jan2.html
http://web.ics.purdue.edu/~huberm/
http://news.uns.purdue.edu/html4ever/2004/041227.Huber.Antarctica.html