שני מחקרים חדשים, שהתפרסמו בכתב העת Science ב -24 במרץ, מאשרים את השפעת ההתחממות הגלובלית על עליית פני הים.
סמכו על אקלימי העבר ...
כדי לקבל מושג לגבי ההשלכות האפשריות של ההתחממות הגלובלית על עליית פני הים, החוקרים מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי (NCAR) ומאוניברסיטת אריזונה הדמו מבחינה חישובית תקופת ההתחממות הממושכת האחרונה לפני 130 שנה. האוקיאנוסים היו אז לפחות שישה מטרים מעל מפלסם הנוכחי.
הגליקולוג בטי אוטו-בליזנר מ- NCAR ועמיתו ג'ונתן אוברפק מאוניברסיטת אריזונה, נשאבו על נתונים פליאוקלימטיים, במיוחד מ אלמוגים מאובנים וליבות קרח.
בט אוטו-בליזנר מציינת כי "כיפות הקרח בקטבים כבר נמסו בעבר הרחוק וגרמו לגובה פני הים לעלות בחדות עם טמפרטורות שהיו אז לא הרבה יותר גבוהות מאלה של ימינו". זו הסיבה שההשוואה נראית מעניינת.
... לחזות את עתידנו
שני המחקרים מראים כי עם העלייה הנוכחית והמתמשכת בריכוז גזי החממה באטמוספירה, טמפרטורות הקיץ עשויות לעלות בקוטב הצפוני ב -3 עד 5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. .
למעשה, מדענים מהמרכז הלאומי לנתוני שלג וקרח (NSDIC) ציינו במחקר שהתפרסם בסוף 2005 כי בארבע השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת על פני האוקיאנוס הארקטי הייתה בין ינואר לאוגוסט 2005, 2 עד 3 מעלות צלזיוס גבוה יותר מאשר בחמישים השנים האחרונות.
ברמה הפלנטרית, אנו מעדיפים לצפות, בתרחישים האופטימיים והרצויים ביותר, לעלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ בשנת 2100; הארקטי יחווה אז, עם עודף של 1 עד 3 מעלות צלזיוס, תנאי אקלים ששררו לפני 130 שנה, התקופה החמה האחרונה בין התקופה הקודמת לתקופת הקרח האחרונה.
שים לב שהתחממות קודמת זו הייתה אז תוצאה של וריאציה של ציר הסיבוב ושל מסלול כדור הארץ, ולא של עלייה בתכולת גזי החממה.